חשבון נפש עצמי מורכב. מהזווית שלו. מזו של העזר כנגדו. יוצא תחילה מהנחה שהכל אשליה ("שלא תיתן להצלחה לבלבך אותך"), להתפכח מתוך השקר שקיים בהצלחה. ב"סימן שהכול טוב" יש הדחקה, אתה רוצה להאמין בזה. ואז היא מגיעה כדי לאזן. היא היחידה השפויה בכל הסיטואציה. אברהם טל מתבונן בעולמו, דרכו, דרכה, בביקורת, באירוניה דקה (על הראפ – "זו הפקה שמנסה להציל את העולם") אפילו כצעד מוציא עוקץ של המבקרים  ("התחלת לשיר ברצינות ונגעת לשטויות האלה?",) כלפי ההפקות החדשות שמתהדרות במסרים של "הצלת העולם"

מוסיקלית – השיר מחולק יפה בין דאנס מהיר להיפ הופ למוסיקה חסידית, מבנה שתומך בקונטקסט – תחילה שירי ואחר-כך פרוזאי (מעין ראפ) – קצבי ושמח ואופטימי מצד אחד אבל עם מעבר שמשדר תחושת  הרהור נוגה וגם קטע תיאטרלי הזוי משהו בשטף של מילים. טל נמצא בהיי אנרג'י שהוא עוצמה רוחנית שרצה אפילו לפני המילים, וזהו אחד השירים היותר מורכבים ב"אורות".

אל תתפתה לעסקים ברחוב, / לבחורות עם ריח של שמפו טוב, / אל תאבד את עצמך במראה, / ואל תשכח מאיפה שאתה בא, / שלא תיתן להצלחה לבלבל אותך, / ולהעביר אותך על דעתך, חבר זה לא

את אומרת שאהיה האיש שאותו הכרת,/ לא נרדמת כאישה על המשמר, / אותי מוציאה לאור… / אור לך בעיניים, הלב מלא טוב/ ומשקיט מהומה…, / מה אומר לך עוד את תראי אתחיל מהסוף

סימן שהכל טוב…

כולם פה כולם שם כולם כאן, / כולם מחפשים מה היה, מה היה?, / לא נראה לה, / כל/ השמות שבאים לה בראש, / כל המילים שעולות בלי לחשוש, / בכל השירים שבכל השנים,/ אותן מילים מתנגנות ומתנגשות, / מתפתלות בינן לבין עצמן, / מחפשות איזה מסר להעביר,/ לפעמים סתם נזרקות באוויר, / מחפש איזו משמעות חדשה, / איזו הבנה חדשה, איזו כוונה

שתביא טוב לעולם, / מנגינה שכל ילד קטן יכול / לשיר בהתלהבות ולשמוח, מה קרה?

גם לפה הבאתם ילדים שישירו / בשבילכם את הראפ?, / לא אדוני, זו בסך הכל הפקה חדשה/ שמנסה להציל את העולם עם / קולות חדשים, מה קרה? / התחלת לשיר ברצינות והגעת/ לשטויות האלה?, / לא יודע מה קרה?, / לא יודע מה קרה?

לא יודע…

סימן שהכל טוב…