אלבום האווירה הזה הצליח למחוק מזיכרוני דברים שידעתי על אנתוני והג'ונסונס. אני מקשיב, למשל ל – Thank You for Your Love – התפרצות שמחה תזזיתית, נרגשת, מיוחדת, מלאת נשמה, שמתרוממת לשיא הרגש, בעיבוד יפהפה לכלי מיתר, שהוא למעשה אנטיתיזה לרוב השירים – מגיע אחרי אלבום שנותן תחושה שכל מה שהזמר נוגע בו ספוג במלנכוליה.
תחושה מופלאה של מקורי, חדש, אותנטי – היא התחושה שממלאת  אחרי 11 שירים כולל דואט מסתורי  ומרתק של אנטוני הגרטי עם ביורק – Fletta, שתואם להפליא את רוח האלבום.

כבר Everything is New מכניס לאווירה הנוגה-מהורהרת של הדיסק. קולו המקונן שמזכיר משהו את בריאן פרי שמגיע עד אקסטזה והתרוממות. השיר שנפתח כמו פרח אחרי לילה.

The Great White Ocean – נשמע שיר פולק ישן, מינימליסטי, צנוע, בעיבוד מינסטרל בארוקי.

Ghost Love This One – תערובת דרמטית של פופ וקלאסית בעיבוד יפהפה לפסנתר. Swanlights – פסיכודלי ומסתורי, ממש כמו הטקסט המושר. חוזרים לקול הנרעד המלנכולי ב – The Spirit Was Gone – שיר שאני לוחץ עליו פעם שנייה בשלט. מהסוג שמעביר אמת אישית מזוקקת. משפט שהכי מתאים לסכם את חווית ההאזנה לאלבום החדש של אנתוני והג'ונסונס.