כל יום מחדש

התקווה 6

הד ארצי
3.5/5

עמרי גליקמן מבטיח לה הרים וגבהות, עולם ומלואו כל יום מחדש בשיר הפתיחה, שאנטי אהבה, שנושא גם את שם האלבום.

עמרי גליקמן גם מנסה להוכיח שהקשר בין ישראל לג'מייקה המבוטא באמונה הראסטאפרית (*) – יש לו בסיס.
גליקמן היה רוצה לקבל את תואר שליח הראסטאפרי בארצנו. ראסטאפרי הוא אולי לא, אבל ברגאיי הוא יותר ממבין. המקצב הג'מייקני הפריך שולט במוסיקה שלו. שום דבר מקורי. בטח לא השיר הזה "כל ים מחדש", שסובל ממנגינה קלושה, כלומר משעמם בעליל.

אבל על הקצב הזה גליקמן אינו  מוותר. הוא גם הולך עד הסוף בכל מה שקשור למבטא. האקצנט הג'מייקני  הטיפוסי לז'אנר שולט בשירים באנגלית. ב – New Leader  שיר הקורא לשינוי פוליטי למען "סביבה טובה יותר". אנחנו ניתן הגדרה חדשה לאינטגריטי, אצלנו קיים המפתח לשינוי. עדיין מחכים ל"סגנו של אלוהים". העיבוד ברוח שירי הכנסיה. המבטא אינו מסגיר את ישראליותו של המזמר.
אבל גליקמן לא מתכוון למשהו רציני. זה שיר מחויך. גם … שרה נתניהו וגיידמק מככבים  בו לצד אובאמה, ברלוסקוני, צ'ה גווארה, אחמינג'אד. נדמה לי שהמסר הפוליטי של גליקמן הוא תירוץ לבידור – שכולם ירימו ידיים באוויר, ולאו דווקא במשמעות הפוליטית, כמו שהוא מבקש בסיומו  של השיר.

כך גם שיר שמבשר על "יום הדין" בארצנו – "עוד ענן בא",  עננים וברקים שמבשרים המלחמה הבאה. גליקמן והתקווה לא מורידים גם בשיר הזה רגל מדוושת הרגאיי העולץ. תרקדו את זה. לא שיר אפוקליפטי במוסיקה שבו.

תמשיכו לרקוד גם את מסעו של גליקמן ב"גן עדן", שגורם לו רצון לחזור הביתה, כלומר "למקום הנכון" ל – Basic, אבל כשלפתע הוא מוצא עצמו בגיהנום ("בגלל טעות קריטית של נחש רשע") הוא מבין כי אין טעם לחזור הביתה,אם הוא כבר היה בגן עדן. הבנתם את זה? אל תשברו את הראש.  וואן, טו טרי – קחו את הקצב ותלכו עם זה. הרימו רגליים וידיים. זה ה – basic עם כל הכבוד לגן עדן, הנחש הרשע והגיהנום. 

במסגרת המאמץ של התקווה 6 להיות קוסמופוליטית, מתבלים גם בצרפתית – Je T'aime Alicia. שיר דאנס ללא רגאיי על שיחתם של ישראלי וצרפתית שמתאהבים ומבטיחים זה לזו להביא שלום ובריאות לעולם… גליקמן מרגיש על האייפל. אני לא.שעטנז זר ומיותר בדיסק.

רגאיי? The Italian Job. מושלם. מהוקצע. חתום עליו עמרי גליקמן, אבל זה נשמע הכי קינגסטון באלבום. "בבילון" (*), הוא שר "לקחה ממני את נערתי", ומתכוון כמובן לבבל התנכ"ית שהיא מטאפורה באמונה הראסטאפרית לממסד הלבן הכובש והמדכא. מה לעמרי גליקמן ולזה? לא יודע. אבל הוא עלה על הגל. החיקוי שלו מושלם. הקצב פריך. ולפי התפתחות השיר – הדיכוי של השחורים מעניין אותו כשלג דאשתקד והזדהות עם התאוריה הראסטאפרית מענין אותו כמו השלג שלא היה בנה שעברה.

ב"עפים עלי" – שיר הלל לחופש –  אנחנו חוזרים כבר לרגאיי ישראלי המוני, צוהל וקליל, שהשאיר אותי מחוץ לרחבת הריקודים.

"בבילון" חוזר באנגלית ב – Pass Another Light, שוב – האם זה אותו עמרי גליקמן? שיר על מסרים חיוביים באוריינטציה ג'אמייקנית מוחלטת.

"אהבה אהבה" – מהשירים שמחזירים ללייב המלהיב של התקווה 6. כל מה שיש להגיד על אהבה  בקצב טיפוסי מקפיץ וקריאות "אינדיאניות"

"אובאמה" נפתח בפלצט – רגאיי מחויך, שיר לברק של האמריקנים. החלומות שהתגשמו. רגאיי פאנקי מחויך. היו הרבה ציפיות ממנו,  והכי חשוב "תדאג לישראל". נו טוב, אחרי הבחירות האחרונות בארה"ב, ואחרי מדיניות הזיגזג של נתניהו – השיר הזה נשמע כמעט אנכרוניזם.

א יידישע ראסטמן – אהוד בנאי כתב על זה שיר "א ידיישע ראסטה-מאן", שיר שמנסה לבחון בעין הומוריסטית את קדחת החיפושים של בן המערב אחרי כל השאנטי, האמונות והשיטות הרוחניות, ואחרי ששום דבר לא הועיל ממתינים לאיזה משיח, ל"יידישע ראסטה-מאן" שיביא ניגון רגאיי חסידי שיעצור את הזמן, יחייה את המתים ויוריד את המן. גם התקווה 6 עלו על זה אחרי "לוס כפרוס" בשיתוף עם בנאי, נחמד, אבל עוד חלק מהשעטנז של כל האלבום הזה, עירובים מעירובים שונים של תכנים, מבטאים, שפות שלא ממש עוזרים להתקווה 6 להציג אלבום מגובש.

 

 

* הראסטאפרי, תנועה שהקומה ע"י מאמיני דרכו של מרקוס גארווי. מקורו של השם, הוא צירוף שני מילים – ראס ו-טאפרי.
היילה סלאסי, לו יוחסו תכונות אלוהיות נולד עם השם טאפרי שפירושו בורא ובמהלך חייו קיבלו את תואר הנסיכות ראס שפירושו ראש, כלומר פירוש הראסטאפרי – בורא הראש.
תנועת הראסטאפרי התפתחה בג'מייקה בתחילת המאה ה20 ונועדה בראשית דרכה לפעול לשחרורם של השחורים מעליונות הלבנים. במרוצת הזמנים, ועם שחרורם של השחורים הפכה התנועה לדרך חיים, אמונה בטבעיות, בנקיון מכימיקלים ומלאכותיות והמודנרזיצה המשחיתה.
הראסטפרים, שרובם מתנזרים, האמינו כי הגוף מקודש לג'ה, שם אחר לאלוהים ועל כן יש לכבד את הגוף ולשמרו בריא ונקי מרעלים רוב הראסטאפרים צמחוניים, אחוז ניכר מהם טבעונים וחלקם אוכלים רק אוכל שאינו מבושל ונמצא במצבו הטבעי ללא כל שינוי

 

 

* בבילון הרעיון של בבילון משחק תפקיד מרכזי באידיאולוגיה הרסטאפארית. השימוש ב"בבילון" הלא היא העיר בבל שבארם נהריים העתיקה, מיוחס למרקוס גארוויי, הגיבור הלאומי של ג'מייקה, שהשווה את גורל האפרו-קאריביים במערב לגלות היהודים מבבל.מוסד העבדות גם סבל נורא לאלה ולאלה. אנשים רבים בג'מייקה עדיין סובלים כתוצאה מגזענות ועוני. בבילון היא איפוא מטאפורה תנכית לתיאור הדיכוי סבלם של האפרו-קריביים כמו גם סמל לשחרור מהסבל והמצוקה.

 

 

 

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן