הפסנתר מארח 2010 חוגג 75 לשמוליק קראוס.

איך שהגלגל מסתובב

אולם סוזן דלל
4.5/5

איך אומר השיר של יענקל'ה רוטבליט: "כולם היו בני/ כולם יצאו על תנאי/ כולם כעת שרים ביחד"

ובאמת איך שכולם שרו יחד בסיום הערב "זמר נוגה" – כולם בניו.
איך שהגלגל הסתובב לשמוליק קראוס. גם הדור הזה של הזמרים שרים אותו כמו שמעולם לא שרו, כמו הוא אביהם הרוחני.

ראיתי איך מסייעים לשמוליק להתמקם באולם. נורא סיקרן לדעת מה הוא חשב על הביצועים המגוונים. כל זמר או צמד לקחו אותו למקומות אחרים. אם היו צריכים להצביע על ארבעה מלחינים שהם "ספר השירים" של המוסיקה הישראלית – זהו שמוליק קראוס. גם יענק'לה רוטבליט, מי שכתב את "איך שהגלגל" ועוד לא מעט שירים ששמוליק הלחין, תמה בדברי הפתיחה לאוסף השירים שיצא במלאת לו 75 – מה הסוד הגנטי שעומד מאחורי המנגינות האלו שליחן לא ינוס לעולם – "זמר נוגה", "שוב", "גיטרה", "אחרי עשרים שנה", "רואים רחוק רואים שקוף, "אם". ובאמת, למנגינות כאלה אין הסבר לוגי. גם לא ניתן לשייכן לזרם מוסיקלי, הגם ששמוליק הושפע. תגידו מוסיקה ישראלית- ולא אכנס לעימות, למרות מוסיקולוגית אין משהו כמו "מוסיקה ישראלית". . אבל מוסיקה ישראלית היא שמוליק קראוס גם אם לא תבחן זאת מוסיקולוגית. .
ערב מחווה שהוא ערב של למעלה מעשרים קאברים. שירים שהתעוררו לחיים כמו פרחים באביב. מהי פרשנות מוצלחת? שאתה לוקח שיר ומעניק את הניואנס שלך. שירים קלאסיים, מה שהאמריקאים קוראים "סטנדרט'ס" תמיד פתוחים להצעות. הרגשתי שהזמרים והזמרות אכן לקחו את הפרויקט בתחושה שזו הזדמנות חד פעמית. אוהד חיטמן שהעניק פרשנות דרמטית מיוחדת ל"אלישבע מה נחמדת" ול"לוח וגיר", השילוב הקונטרסטי המיוחד של מיקה קרני ומיקי שביב שהעניק חיים חדשים ל"שוב", אלי מגן שיצא מנעלי אריק לביא ונכנס לנעליו ב"זה קורה" באלתור יפהפה עם עדי רנרט, העומק השנסוני ששילה פרבר העניקה ל"אחרי 20 שנה" ול"רואים רחוק רואים שקוף", העוצמה הפנימית הרוקית של גבע אלון הטעין את "אינך יכולה", הוירטואוזיות הפסנתרנית שלקחה את "גיטרה" בביצוע שלומי שבן למקומות שהיא (הגיטרה) לא ביקרה בהם. הדואטים החד פעמי של רונה קינן וגבע אלון ל"כמה נעים". החן המתקתק היפה שהעניקו דנה ברגר וחמי רודנר ל"נתפייסה". שאמשיך?

טוב שיש "הפסנתר מארח" כדי להעניק לשמוליק את המתנה הזו ביום הולדתו ה-75. היא מגיעה לו, הייתה רבת גוונים וטעמים, מיוחדת ומרגשת.

שילה פרבר – רואים רחוק, רואים שקוף, אחרי 20 שנה

רונה קינן וערן וייץ – אהבה ראשונה

יעל קראוס ומאור כהן – ילדה קטנה

דנה ברגר – חייל של שוקולד

דנה ברגר וחמי רודנר – נתפייסה

אוהד חיטמן – אלישבע מה נחמדת, לוח וגיר

יעל קראוס – צרות במשפחה, אם

מאור כהן וגבע אלון – בית הערבה

אלי מגן  – זה קורה, בלדה לעוזב קיבוץ

מיקה קרני ומיקי שביב – אצלי הכל בסדר, שוב

יובל מנדלסון – סוס עץ, אני אשיר לך שיר

חמי רודנר – איך שהגלגל מסתובב

שלומי שבן – גיטרה

שילה פרבר –  רואים רחוק, רואים שקוף, אחרי 20 שנה

גבע אלון ורונה קינן – כמה נעים

כולם – זמר נוגה.

 

ניהול מוסיקלי: עדי רנרט. ניהול הפקה: ליטל גיברוביץ

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות