מה חדש אצל אביב גפן? מיטלמן על הבמה? מופע פסנתר נוגה. מה מצא "הפסנתר מארח" לארח אותו שוב? חשבתי על לפחות עיבודים חדשים. איזו חטיבת מיתר. סקסופון נשמה.  חמישה שירים חדשים. משהו. גפן (עדיין מאופר) חזר לכל הישנים, בלדות יפות.
מישהי מהקהל צעקה, "איפה האביב של פעם". ניסו להשתיק אותה. גפן עשה עצמו כאילו כלום. מה היא רצתה? למה היא התכוונה? לאביב שנושא נאומי שלום ונגד ימין והתנחלויות? שמנסה להיות קצת דילן מקומי. שאביב התברגן? אותי דווקא הטרידה העובדה שהוא חזר ל"גשם כבד עומד ליפול" של דילן. ישן, קצת שחוק.. לא חייבים לנסות "מחאה" משומשת, למרות שהיא תמיד אקטואלית. אבל גם הקלאסי הזה כבר עשה את שלו. יש מספיק נושאים להתנפל עליהם. אז אולי הלכה המחאה. נשאר הזמר-יוצר הרומנטי שמחפש בנרות לפרוץ לעולם הגדול. להגשים מגה-סטאריות.
השירים היפים – יפים המה. "עורי עור" עדיין מוציא איזה ברווז מהעור. "אמש", "אור הירח". אבל גפן  ממחזר בעיקר. מתכון שאולי צריך לצאת לחופשה.  הוא עבר כבר כל כך הרבה, בהרכבים מצוינים, בהפקות חדשות, ולחזור למסגרת ה"אינטימית", מופע חורף. נו טוב, הפסנתר מארח מחייב. אבל גם במסגרת הזו אפשר לדרוש ריענון מעבר לקלידים שמנסים לייצר סאונד מנופח. טון היגון. השירים שנכתבו על רקע אהבות נעורים חולפות, מאכזבות. מילא, אם זו הייתה  עוד הופעת זאפה. אבל בהפסנתר מארח הייתה ציפייה ליותר. הרבה יותר.

שמענו שיר חדש אחד. לא מספיק. שמענו רומי חנוך. הוא קרא לה "הנסיכה". היא פתחה על תקן נורית גלרון ב"אתה פה חסר לי" וגם שרה עם אביב "מקסיקו" ו"יומן מסע". נדמה לי שבסוף הערב היא כבר הפכה ל"המלכה" של גפן. רומי, במראה פאנקיסטי מורד משהו, הוכיחה שיש לה מנעד רגשי. דווקא ההופעה שלה עוררה בי רעיון: לעשות לגפן בשנה הבאה ערב הוקרה של זמרי ישראל, כמו שעשו לשמוליק קראוס שעה לפני כן באותו אולם. למה להמתין עד גיל מופלג? יש לו רפרטואר שיפרנס שני ערבים שלמים, שיאפשרו סוף סוף גרסאות שיעניקו לאחדים מהשירים ממדים חדשים, שיגאלו אותם.
את הקול של ואת הביצועים האינטימיים  אני מכיר יותר מדי שנים. אין חדש תחת שמי אביב, למי שמחפש ריגושים חדשים. ערב כזה בהשתתפות זמרים היה לוקח למסע מרתק על פני שיריו.

שירים: אם מתים עדיף למות בסתיו, בשבילך, אמש, מלאך, לילות לבנים, ריק בבית, זה רק הלב שכואב לך, השיר שלנו, שיר הסמרטוטים, מצטערים, נשל החש, גשם כבד עומד ליפול, אקדחים שלופים, עורי עור, עם הזמן (רומי חנוך), אתה פה חסר לי (רומי), מקסיקו (רומי), אור הירח, אהבנו, יומן מסע (רומי), האם להיות בך מאוהב, סוף העולם.

אביב גפן מארח את רומי חנוך