ב – Don't Explain של בילי הולידיי, תחילת החלק השני של הערב, זה קרה. את מקומו של הפסנתרן שלה, טד רוזנטל, תפס לטובת השיר הזה בלבד הפסנתרן האיטלקי טוני פנצ'לה. הלן מריל שרה את השיר כאילו כל יגונו של העולם רובץ על כתפיה. ואז הוא (הקול) נשבר-נתקע-נשנק. ניסיונות נוספים לחזור לשיר כשלו אף הם. הלן ניסתה להתנצל – "מצטערת, לא יכולה להמשיך, איבדתי לא מזמן את בעלי".

האם נרגשות היתר היא ש"חנקה" את גרונה? מצב עגום. חזרגם בהמשך הערב, כשההרכב שלה חזר ללוות אותה. אישית, לא זכורה לי סצנה כזו, ועוד מזמרת בשיעור קומתה של הלן מריל.

נכון, הגברת בת 80. יש זמרות בגיל הזה שמסוגלות לשיר. שמעתי כאן את ג'ולייט גרקו. על הלן מריל הייתי אומר: לא נורא לפרוש. למה לך לגרום לאגדה להתנפץ בשידור חי. ואם יש לה ספק ואפילו קל שבקלים שהיא אינה יכולה לסיים מופע בלי להגיד לקהל ולנגנים: I'm Sorry, אני לא יכולה להמשיך – שתשב  בבית. הרבה יותר מכובד מאשר להטריד מאות מאזינים שיצאו בליל שבת לבלות במשכן.

הם (המאזינים) אגב, קיבלו כל סטנדרט ג'אז הכי נדוש מהלן מירל, היא זמרת של שירי ספר השירים האמריקני, גם קיבלה כל שצריכה מהרכב מצוין בראשות טד רוזנטל, אבל העסק נשמע רע מאוד. ענקית הג'אז כבר אינה יכולה לשיר, וגם התירוץ של מות בעלה אינו תופס.
ערב מביך, פתטי. האם נוכל לפרגן לה על אומץ ליבה – גם אם היא יודעת כי אינה יכולה לעבור ערב שלם בשלום, אלא אם כן היא מאמינה בניסים. לא בטוח.  

טד רוזנטל – פסנתר, שון סמית' – קונטרה בס, טרי קלארק – תופים

וידאו בקרוב

הלן מריל – רגעי מבוכה