צליל מפוחית על הפתיחה לוקח לאוטוסטראדות ודרכי המדבר של ברוס ספרינגסטין. השיר נקרא Racing In The Street. רוק שמכיל עוצמות של חיים.

תזכורת? ברוס פרדריק ג'וזף ספרינגסטין. כינוי: הבוס. יליד ספטמבר 1949. סינגר-סונגריייטר וגיטריסט אמריקני. להקה מייצגת: E Street Band. סגנון: רוק. סגנון שירה: תחושתי.

ספרינגסטין שר את אמריקה ומשתמש  בעיר הולדתו ניו-ג'רזי על הווייתה ואנשיה – כמשל. בעיות חיי השגרה, המאבקים של האיש הפשוט. בין אלבומי החובה: Born To Run, גם Born In The U.S.A. ו – The River. ובעיקר לא לשכוח: Darkness On The Edge Of Town שיצא ב-1978.

The Promise הוא אלבום שמחזיר את ספרינגסטין והמאזין לדרכים המאובקות והמיוזעות של "חשכה בקצה העיר". 21 שירים שיצאו מהסאשנים של Darkness, שירים שלדברי ספרינגסטין אולי היו צריכים לצאת אחרי Born To Run, ביניהם ההקלטות המקוריות של Because the Night (המוכר מפטי סמיתס)  Fire, Rendezvous, ועוד שירים שפסיחה עליהם אינה באה בחשבון כשמדובר בבוס כמו גרסת רוק ל – Racing in the Street.

אני מתבונן בצילום העטיפה: ספרינגסטין על רקע מדבר ששמיו קודרים לפני סערה ממשמשת ומתרגשת. בשחור-אפור אחיד קודר. הצילומים הם של Eric Meola. כשהוא צילם – הוא היה בתוך השירים של ספרינגסטין. מתכתב עם האמנות שלו.

כל 21 השירים מוקססו ע"י ספרינגסטין עצמו והמשת"ף הותיק שלו – Clearmountain, והסאונד בהחלט מצדיק מפגש מחודש עם האיש ושיריו.

לא בושה לקחת גם היום קורס מכינה לברוס ספרינגסטין עם ה – Promise, הוסיפו את Darkness המקורי ואת שלושת הראשונים שלו, ואתם מקבלים את תמצית הרוק הספרינגסטיני.