אשת היערות

קרן מלכה

התו השמיני
4.5/5

הדבר המהותי שקרה לקרן מלכה הוא החיבור לאבישי כהן  – העיבודים, ההפקה המוסיקלית,גם הנגנים שבחר – הוא עצמו בקונטרבס ובבס, שי מאסטרו בפסנתר, איתמר דוארי – כלי הקשה, גיא שוהם – גיטרות.

התחלתי בכהן, כי מלכה הייתה זקוקה להרכב שיעניק למנגינותיה ולשירתה את המימד הנוסף, הג'אז- אקלקטי, את המגע האתני הניו-אייג'י חוצה התרבויות.

מלכה כותבת שירים מעולמה החלומי, מדמיונה הציורי. מנסה לגעת בקוסמי, בבראשיתי. היא שרה על אשת היערות, מלכת הנחלים, שהיא גם ילדת שהמש, אשת הקשת, היודעת את כל אשר נברא.

המנגינה המורכבת לקחה אותי ליערות קלטיים, צלילי פסנתר, צליל הקונטרבס, הקולות הנוספים,  והרמוניה שנוגעים בחלומי הזה. מה עושים כאשר שיר הפתיחה הוא שיא באלבום? מחפשים שיאים נוספים.

שירתה של מלכה מלאת כוונה, כלומר יש כאן מעין סאבטקסט. טון שמייצר משהו שהוא מעבר למילים שעל הנייר.

אזור הדמדומים הזה שבשיריה קיים גם ב"הכל או כלום" – מספרת בקול זך סיפורה של מישהי שלא שתשכח את רגע של מגע עם איש "איש הקסם" שהוא "הכל או לא כלום", גם כאן המגע הקוסמי, מנגינה שהזכירה לי את המוסיקה של אביתר בנאי, ועיבוד-ליווי  מוסיקלי העשיר שבלעדיו השיר לא היה מה שהוא.

קרן מלכה מבקשת לחיות את החוויה השלמה – ב"ליבי מלא בך", היא שרה על אהבה נקייה ופשוטה, ללא תנאים, בתשוקה ובמסתורין. מנגינה ומקצב סימטריים – ושם טוב לוי בחלילו.

צליל אקוסטי מלווה את טון הערגה המתגבר ב"בוא עימי"  (מתוך תפילת המתפלל לאור יהל) ומוסיקה של מאיר ינאי. רצינו עוד שיא? כאן זה תרתי משמע – "בוא עמי ואעלה אימך אל מעמקי  גבהים נשגבים"  – טון, לחן ועיבוד שלוקחים למקומות האלה.
האתנחתא האינסטרומנטלית של "התחדשות" משאירה באווירה מינורית נוגה שמובילה ל"מראה שקופה", צליל הפסנתר והקונטרבס, משאירים את קרן בחלקת הנפלא מבינה ("בתוך כל פני הדברים/ במעמקי כל היש/ ישנו אחד חובק הכל") העיבוד הג'אזי והקולות וצלי המיתר (בסיום) מובילים לעוד שיא.

ואז מהקוסמי חוזרים לאדמה – ב"כמה טוב" (שיר ערגה, אהבה) שהוא צליל פולק אדמתי יותר, מושר בקול חמלתי יפה, מנגינה ענוגה, שינוי מנעד קולי לשירת נשמה – יפהפה.

הגעגועים לטבע בראשיתי ב"נחל" מתורגמים לצליל אקוסטי שאפשר למקם אותו בין קאונטרי ללטיני.

ועד שיר אהבה קסום מלודית, היחיד שאבישי כהן כלב לקרן – "מחפשת אותך" המשחק על המילים "שבויה"- "שפויה" והפער ביניהם. אבישי ממשיך להיות קשור בלחניו למקומות היפים של המוסיקה הישראלית השורשית (השיר נשמע כמו נכתב לאחד מפסטיבלי הזמר של השבעים-שמונים)

והסיום – "תאמיני" מחזיר לאווירת הדמדומים במוסיקה שנשמעת מזרח רחוק.

קרן מלכה יצרה אלבום שהוא קרן אור מחממת לב, קשת של צבעים וטקסטורות שלוקחים למקומות הפשוטים לכאורה שהם צנועים, ענוגים וגם עמוקים.

 

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. האלבום של קרן מלכה מפליא ביופיו, עשיר ומרגש בלחנים, במילים ובשירתה הענוגה. בכל האזנה מתגלה רובד עמוק יותר לשירים, תענוג מתמשך המלווה אותי כבר שבועות רבים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות