לג'יימס בלאנט יש נוסחה. היא טבועה בו. את הכישרון למחזר את עצמו לא ייקחו ממנו. יש שיגידו: זו כמעט שערורייה – כל שיר קליט משמיעה ראשונה. אבל מעריציו ירוצו לחנות המוסיקה הקרובה, הוירטואלית, הפיזית.
אלבום שלישי של הרומנטיקן. Stay the Night (סינגל) מבהיר:  בלאנט ממשיך את הקו הרומנטי המלודי רגשני, לעיתים במצב אפביט מרומם יותר. Dangerous השני בדיסק אומר: אין אפס. הוא ימכור עוד מיליונים. הטון, ההרמוניה. הקצב. משהו על גברת אחת שלמרות היותה טובחת גברים – תפסה את ליבו. ובשיר השלישי Best Laid Plans זו הבלדה הסנטימנטלית שמטפסת לשיאי הרגש בקול שנוגע בתקרת המנעד ומתקשטת בצלילי גיטרה סטייל מארק קנופלר.
וכאילו שחסרים להיטים באלבום, מגיע עוד להיט קצבי So Far Gone. ועוד להיט סלואו טמפו קודר   כ – No Tears.. ושוב: תוגת המנגינה הלוטפת, הקדרות הרומנטית חובקת. These Are The Words (מס.7) מזכיר את ההרמוניות המתקתקות של הבי ג'יז.
סטיב רובסון מפיק, שותף לכתיבת 8 שירים. הוא יודע מה טוב לבלאנט. מי שמזהה כל מיני משבעים או השמונים (כריס ריאה בשקטים, פליטווד מאק בקצביים) כנראה מזהה נכונה, כי בלאנט מטבעו מזכיר משהו מאיפשהו, מה שאומר שהוא אינו יכול לעשות אלבום גרוע. ומי ששנא אותו – ימשיך לשנוא, ומי שאהב – יאהב יותר.

ג'יימס בלאנט Stay The Night