מיכה שטרית בחר לשירו תופעה אקלימית הנקראת "אל ניניו" (בספרדית "הילד") שעיקרה התחממות חריגה של מי מזרח האוקיינוס השקט המשווני, הגורמת לשינויי מזג אוויר קיצוניים באגן האוקיינוס ובמקומות אחרים בעולם. משך התופעה הוא כחודש אולם אחת לכמה שנים, באופן לא מוסבר, היא מתארכת מעבר לתקופה הרגילה וגורמת נזקים כמו תמותה המונית לדגים ולבעלי חיים הניזונים מהם.
שטרית מנסה בשיר לגלות יחס אנושי הזוי אופטימי מול תופעת הטבע החריגה במילים שלוקחות זווית של משורר ילדים שמרכך ב"יום טוב" "לילה טוב", כאילו עולם כמנהגו נוהג.
רכותה-מלודיותה-קצביותה של המוסיקה לקחו אותי למחוזות הלטיניים, עיבוד נוסח אפרו קובני רומנטי, שמזכיר לי הבואנה ויסטה סושל קלאב (משה לוי בצליל פסנתר של רובן גונזלס), נינוחות חלומית שכזו, חפה מכל מודרניות, תחושה של אזור דמדומים בקול נמוך ומסתורי. קסום.
מיכה שטרית אל ניניו
אֶל נִינְיוֹ יָבוֹא וְיִסְגֹּר אֶת כָּל מַה שֶּׁפָּתוּחַ
חַד וּבָרוּר בְּלִי שׁוּם וִיכּוּחַ
אֳנִיּוֹת יַפְלִיגוּ עַל עָנָן בַּשָּׁמַיִם
מְכוֹנִיּוֹת יִסְעוּ מִתַּחַת לַמַּיִם
יוֹם טוֹב, דָּגִי דָּג
יוֹם טוֹב, זֶבְּרָה עָפָה
יוֹם טוֹב גַּם לָךְ, אֲהוּבָתִי הַצָּפָה
לַיְלָה לַיְלָה לַיְלָה טוֹב
לַיְלָה לַיְלָה טוֹב
2 תגובות
לא הוזכר כי מדובר בחידוש שקט ורגוע לשיר הנ"ל מהדיסק הראשון של מיכה לבד. לא ממש ברור מדוע ולשם מה חודש השיר הנ"ל … ולדעתי דווקא הגירסה המקורית מוצלחת בהרבה וסוחפת ומתאימה לטקסט !
מקסים, מקורי, ולשם שינוי- גם הפקה מצויינת של לואי להב.
מאד אהבתי.