מכלום תקום

אסי זיגדון

היי פידליטי
3.5/5

האם זה הסיבוב של אסי זיגדון? שיר 8 ("הסיבוב שלי") הוא בקשתו של יוצר זמר לספר את הסיפור שלו שאומר: במקום שבו צריך לפתוח – כל כפתור סגור.

האם האלבום הזה יפתח לזיגדון כפתורים סגורים?

יש כמה שירים שמצדיקים, במיוחד אלה  שמשדרים מצב נפשי עגמומי-מדוכדך. כמו רבים מהשירים – הבנאדם זקוק למרפא מתחלואי הנפש. המוסיקה ב"מכלום תקום" מראה שהוא מצא מרפא (בה)  נוגה, חמה, לא ממש סבל מדכא. המינורי הזה שזוכה לעבודת מחשב משדרגת (גלעד ויטל) מוסיקה נולדת ממצוקה. קו ההתחלה לעיתים מבשר טוב.

"טיסה רחוקה/ שמיים כחולים/ אני עף לפעמים/ אני בלי מילים/ חוזר הביתה/ חור לבד/ נטוע בשמש/ עצוב נווד// ואין לי עוד אוויר שיכול לפזר/ אין עוד רגש שיכול למכר/ אין את הכל/ אבל יש לי כלום/ מכלום תתחיל / מכלום תקום"

מנגינה וקצב מידטמפו. זיגדון משדר חמימות מלנכולית נוגעת ומגעת בהפקה הפופ אלקטרונית הזו, שעוטפת אחדים משיריו באלבום.

הנה עוד אחד שנהנה מההפקה המוסיקלית הזו, גם הוא בטון אפלולי: "עדיין שותק/ עדיין מעיף עננים בלבן/ מצייר לי שלכת בקיץ החם/ כמו דפים שעוברים בדימיון/ כמו ימים שרצים / כמו שיגעון// חסר לי עוד רגע/ חסרה לי עוד שטות/ אם לא אנסה לחיות כך/ אמות/ חסר לי עוד בכי/ חסר לי עוד צחוק/ חשוב לי לשמור / על כל המתוק// בתמימות שאלה אותי/ תמימות זה עוד טוב/ בוודאי אז עניתי/ זה לחיות רק עוד יום/ואין עוד אתמול/ אין עוד אתמול/ יש עוד לחלום"
שימו לב לגיטרה ה"מזרחית" שנכנסת לפני הסיום – ניואנס יפהפה (גיטרה אקוסטית: יותם גור זאב, גיטרה חשמלית: אורן אליעזרי)

לא תמיד הטקסטים מוצלחים: לקרוא לשיר המדבר על מהות הכותבים הגדולים האותנטיים (האנשים הקטנים) – "ליאונרד כהן" – זו יומרה או חוסר צניעות, כאשר ברור שהכותב נמצא כאן ("את השירים של מחר/ כתבתי אתמול"), וגם שרבוב משפט "את האמת מצאתי במשכנם של האנשים הקטנים" הוא חירוב  הטקסט או הקונטקסט.

"טוב לי עכשיו" בליווי אקוסטי –  שרבוט של תחושה יותר מאשר טקסט משמעותי, המנגינה איכשהו מצילה. "אלף פעם" על רגעים ומפגשים שמשאירים חותמם מוגש המנגינה עליזה בסגנון ג'יג אירי ריקודי. פה ושם הייתה לי תחושה של חוסר חיבור, למרות המנגינה היפה.

"קילופים קילופים" על סיפורים שהיא סיפרה לו ומה הם גרמו לו – מקצב הואלס, בהפקה אקוסטית עם הדגשים על צ'לו –  מעין שנסון. מיוחד. לא בטוח שתורם למיקוד הדיסק.

אבל "כל מה שבך" האינטימי-רומנטי בהחלט מצטרף למשובחים שבדיסק למרות ה"קפיצה" המבהילה בשירה באמצע השיר. וגם באותו טון, באותה אווירה עגמומית נוגעת ומגעת – "שקט" – שיר חיובי ("רק המילים שלי מחזיקות מעמד") על רקע מה שאין.

אז ארבעה חמישה שירים הם הסיפור של הסינגר-סונגריייטר המצוין הזה שיכול היה להגיע במעט יותר למשהו שלם יותר.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. את האמת מצאתי במשכנם של האנשים הבודדים…לא הקטנים…תרשה לי לתקן…כך אומר השיר…

    שמעתי אותו עוד כשיצא כשלאונרד בא לארץ..טקסט מצמרר..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות