עלייתם ונפילתם של זיגי סטארדאס ועכבישי המאדים

דיוויד בואי

0/5

זיגי מגיע אחרי האלבום  "האנקי דורי", של בואי שעסק באובססיה שלו לאמריקה ולגיבוריה. זיגי מבשר על סוף עידן האפטימיות של הסיקסטיז והמעבר לפסימיזם. זה הולך מהאפוקליפטיות של "5 שנים" ועד ל"התאבדות רוקנרול". למעשה, בואי מספיד כאן  את דת הרוקנ’רול כפי שהתעצבה בשנות ה-60. בעלייתו ונפילתו של זיגי, הכוכב החייזר, ותדמיתו הדו-מינית, אומר בואי: גם רוקנ’רול לא יביא ישועה ובשורה לעולמנו המשמים.  המוסיקה יפהפיה, זורקת לכיוונים שונים, מרגשת ומעוררת ריגושים. אין ספק – זוהי הקלאסיקה הגדולה של בואי, יצירה של ממש, שלא הייתה יוצאת לפועל ללא ההרכב המסעיר, "עכבישי המאדים", ובראשו הגיטריסט מייק רונסון.  

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן