רמון וולה הגיע לפה מהולנד הקפואה, אבל זו אינה השמש המקומית ואפילו לא האוכל ("הנפלא") הם שסידרו לנו ערב ג'אז חם (ממש כשם הסדרה). אני מאמין שגם במינוס חמש מעלות ועל סנדוויץ' טונה שבא לסתום תיאבון, נקבל מוולה מפגן כזה.
מה ששמענו מהפסנתרן הקובני (46) הוא פואטיקה של ג'אז, שירה של ממש. ג'אז קובני טעון לא רק בשמחת חיים צפויה אלא ביצירתיות גבוהה, בוירטואוזיות לא סתמית. איך לא הכרנו אותו עד היום?
אין לי שום ספק שהפסנתרן הזה משתייך לקלאסה של פסנתרנות הג'אז שיצאה מקובה, מהשורה הראשונה מפוארת – מארנסטו לקוונה, דרך רובן גונזלס מה"בואנה ויסטה קלאב" ועד בבו ולדז ובנו צ'וצ'ו ולדז, אמליאנו סלבדור, גונזלו רובלקבה, חוזה מריה ויטייר, הילריו דוראן, פרנק אמיליו פליין, עומר סוסה, רוברטו פונסקה. איך דווקא קובה הוציאה מקרבה פסנתרני ג'אז ענקים?
תשאלו מה עוד יכול להיות מלהיב ומיוחד בשלישיית פסנתר ג'אז (בס, תופים)? הרי זהו הרכב שמרני, שיתכן אפילו שמיצה את עצמו. שהוא די מוגבל. אחרי ששומעים את וולה והטריו שלו, מבינים שגם כאן אין דבר כזה "מוגבל" ושדה סקיי איז דה לימיט. כלומר: אני מוסיף כבר עכשיו את הטריו של וולה לרשימת השלישיות הגדולות בהיסטוריה של הג'אז.
זהו העושר המלודי של פסנתרן בעל מיומנויות קלאסיות שמשתלב בפולק ובמוסיקת הריקודים הקובניים המסורתיים.
וולה שולט ברזי הפסנתר בצורה מופלאה. טכנית, הוא הזכיר לי את רובלקבה הגדול עם כל מיני ניואנסים וטריקים בנגינה, מלודית והרמונית, ביטחון עצום והסגנון הזה שקיים בכל קטע שהוא מנגן שיש בו גם בי בופ וגם אפרו-קובני קלאסי, כאשר השניים שאיתו רודריגז קלבו בקונטרבס ואואן הרט ג'וניור בתופים נמצאים עמוק בתוך ההרפתקה שלו, בנגינה משתלבת שהיא חלק מהפואטיקה והדרמה של הערב הזה.
רמון וולה Ranmn Valle – פסנתר, עומר רודריגז קלבו – Omar Rodriguez Cavo, קונטרבס, אואן הרט ג'וניור – Owen Hart Jr תופים
