מנהיגים חארה, עם חארה, תקשורת חארה. מצב חארה. יאללה נשפוך. יש מה לשפוך. מים רותחים, שיגרמו כוויות. "שירי מחאה"? פאסה. מה הם "שירי מחאה" לעומת המציאות. אלף כבאים לא כיבו את השריפה בכרמל. בא ביבי והזמין מטוסים מבחוץ שיושיעו. דפק טיוח. ההורים של גלעד שליט כבר סחוטים מהציפיה לשחרור בנם. גם כאן – טיוח. שירי מחאה (לביבי) זה בקושי זימזומו הטורד של זבוב.
סאבלימינל מנסה גם הוא "נשבר הזין". אנחנו בימים שלא יזיק לתדמית לשחק אותה קצת נשבר הזין מהמצב, מהמנהיגים, מהתקשורת, מהכל.. בין השאר אומר משהו על חוסר הפרגון לגיבורים מקומיים. מצד שני – לעם של חארות הוא מנסה למכור "אל תירא ישראל, גור אריה הלא אתה", מההכתובים, וזה אחרי ששפך כל מה שיש לו להגיד על הכל, ממש צרור קיטורים של עיתוני סופהשבוע.
אגב – אל תירא ישראל גור אריה: למה שהעם לא יירא, אם כזהו המצב. אנחנו לא גורי אריות, לעיתים אריות זקנים שרובצים ומתחממים עד שקורה משהו ואז מקטרים נו נו נו בסלון למשמע תקשורת הרייטינג צווחת. למעשה, לפי תנועות המחאה בישראל, אנחנו בקושי חתולים מייללים. בטח לא אריה כזה ששואג – ומי לא יירא.
סאבלימנל לקח שלושה סלונים ממוצעים וחיבר אותם. הלעוס והשדוף עדיין אינם עושים את זה לשיר מחאה , בטח לא נוקב.
סאבלימינל מנסה באמצעות אריה "צ'ולו" אבטן לעשות מזה היפ הופ. השיר נפתח אקוסטית בפראזה כמעט מועתקת של ה"יה-יה-יה" מ"צליל מכוון" (קלפטר) ואחר-כך מגיע "אוי ואבוי" אידישאי. השיר מורכב מטון קינה במנגינה יפה (צ'ולו) וראפ רגאיי שיורה לכל כיוון ונדמה שאינו פוגע. יש לי יותר מתחושה שאם מישהו יוציאני לרחובות זה לא סאבלימנל, לפחות לא בשיר הזה.
עיניים להם אבל הם לא רואים/ אוזניים להם ועדיין לא שומעים/ והקול קורא והכול כבר קרה
אל תירא ישראל גור אריה הלא אתה
כולם קוראים לו המלך אבל הוא לא רוצה להיות עירום/ כולם כורעים מולו ברך אבל הוא כולו נשרף מהחום
פותחים עליו "וואחד עין" ובזכוכית מגדלת/ עושים הכל לגרום לו ליפול מאכילים אותנו סרט/ תבין, מנהיג חייב להיות לו שפע, בכמות/ מנהיג בצבע לא אחד שנראה מהצד סמרטוט/ זו דרך הטבע! אסור שזה יבלבל אותנו
אם היקרים לו מכל לא מסודרים אז מה כבר יצליח איתנו?!/ ו- אני לא מאשים אנשים, מאשים רק את התקשורת/ שבשביל אחוז רייטינג יאכילו אותנו נסורת
לא אניות סיוע! זה אניות טרור!
פיגוע הוא פיגוע, אם זה מטען, סכין או לום!/ ואין כאן אחד שעוד מסוגל להביט לעולם בעיניים/ כי יודעים שאין גב ובסוף הוא יאכל בעצמו את ה_ין/ אז מחכים למשיח שיופיע ויושיע/ אבל אם אין אחרי מי ללכת אז לאן כבר נוכל להגיע.
עיניים להם אבל הם לא רואים/ אזניים להם ועדיין לא שומעים/ והקול קורא והכל כבר קרה
אל תירא ישראל גור אריה הלא אתה
כל הכוכבים בטלוויזיה פתאום נראים לי דיי פתטיים/ לא גברים לא גיבורים בטח לא סקסיים לא אתלטים/ בכל שכונה שהלכתי פגשתי כמה גברים לפחות/ רק בישראל גיבורים לא זוכים להוקרות על הצלחות עד שהם מתים/ פתאום כולם רוצים ללמד אותנו במקום לכבד את הגיבורים שעוד בחיים איתנו
אם פרס, או ביבי, בלי קשר לרקע פוליטי/ בעצרת של רבין בכיתי אך לתת לו כבוד בחייו לא זכיתי
איזה עם של חארות!/ כולם כפויי טובה, הוא נתן את החיים שלו למדינה/ בחיים לא שמע: "תודה"/ שרון נלחם וניצח, רציתי כל כך שיצליח,/ חבל שעד שנתנו לו פרחים הוא כבר לא יכל להריח/ עכשיו כל מה שנשאר נכנס לתוך איזה ספר היסטוריה/ אנשים נתנו את החיים במציאות לא בתיאוריה/ אז, הגיע הזמן שכולנו נלמד לשנות את הדרך
ונגדל גיבורים חדשים מהילדים של דוד המלך
עיניים להם אבל הם לא רואים/ אוזניים להם ועדיין לא שומעים/ והכל קורה והכל כבר קרה
אל תירא ישראל גור אריה הלא אתה
