The Lady Killer

Cee Lo Green סי לו גרין

אלקטרה מדיה גרופ
4/5

סינגל ששמעתי השבוע הביא אותי לאלבום הזה:  It's OK קול נשמה חזק מקונן על רוחה של הנערה שעדיין מרחפת בחדרו, מריח את בשמה על סדיניו, עדיין חושב עליה… רק שתגיד שהיא אוהבת. סי לו גרין זקוק לאהבה. הוא יודע להביע אותה.

הקול והמוסיקה מחזירים את רוח הסול השחור של זמרי מוטאון מהשבעים. סי לו גרין (הלא הוא Thomas Callaway) מתחיל את אלבום הסולו הראשון שלו מזה שש שנים, באמירה "כשמדובר בגברות – יש ל כישרון להרוג". לא להיבהל. משהו מחויך א-לה ג'יימס בונד גם בתזמור.
 אני קורא שלהיטו
Fuck You זכה ל-2 מיליון צפיות ביוטיוב, אחד מהמנוני השנה של המוסיקה השחורה. מאיפה הוא מוכר? האיש של Gnarls Barkley, זמר-יוצר-מפיק-ראפר, צועד בנתיב סולו מבטיח רצוף שיאים לאורכו באוריינטציה של סול חובר לפופ משובח. הראשון – Bright Lights Bigger City שיר אופטימי בתוכנו ובמהותו על הבנאדם המחפש "אקשן", מיד טמפו תזמור פאנקי שופע צליל סינתיסייזרים. 
 
Fuck You, Wildflower,  It's Ok והסלואו Please שבו מתארחת סלה סו הם מהסוג שמחזיר את הצבע ללחיים של הריתם נ' בלוז הישן והטוב בליטושים עכשוויים. אני חושב על מרווין גיי, סטיווי וונדר ובובי וומאק ביחד. הפקה שלוקחת את המסורת בחשבון אבל מעודכנת היטב להיום. וגם זמר שיש לו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן