שרבטו לזהבה משהו על נופים וזמנים. הנופים מתחלפים לה. עכשיו – אלה נופי סתיו אפור. מצד שני: יש אור באופק. מצד שלישי: היא מחפשת מזכרות מהעבר – "אולי אאתר זיכרון זהב", אבל "שוכחת לזכור", משחק לשון שאינו תורם לאיכות השיר. נופים, מזכרות העבר. מה היא רוצה, או ליתר דיוק יש להפנות השאלה לכותב השיר שניסה להתפייט עליה.
זהבה זמרת ייחודית, יש לה טונים שאפילו אינם זקוקים ל"היגיון טקסטואלי". תנו לה לחן מינורי סביר, תן לי עיבוד טוב (אלי קשת) והיא כבר תביא את הקדרות לשיר, כולל טיפוס מפתיע-תמוה במנעד. אז נכון יש בה משהו שטבוע כחותם. אבל החיפושים שלה אחרי חומר מקורי לא תמיד מעלים אותה מחדש על דרך מרתקת. זה שיר "בסדר", לא ממש בוער מקרבה. האם לצפות מזהבה למשהו שמעבר ל"בסדר", להנמיך רף מראש?
עיני כבר לא רואות את אשר ראו
עיוורת אני , נעלמו הנופים היפים
שבוייה אני בין מראות הסתיו
אפורים הם תמיד, המחכים לשווא
יודעת אני האור עוד יחזור
שוכחת אני את הרגע לזכור
מחפשת אני בין כפרי עבר
אולי אאתר זיכרון זהב
מוצאת מזכרות על שולחן ישן
זה אני או אתה, אני כבר לא כאן
יודעת אני האור עוד יחזור
שוכחת אני את הרגע לזכור
בין אתמול להיום איני שומעת
כבר את שעבר
תגובה אחת
ברוך שובך – בהצלחה – :-))