מירי מסיקה אקוסטית. יש מסיקה רוקרית? אולי רעיון טוב – מסיקה רוקרית. למה אמנים ינסו תמיד אנפלאגד, במיוד בחורף. למה לא לחבר את עצמם לשקע. מצד שני מי צריך רוקריות כסח? האם רוק כסח לא שמור לגברים בלבד. האם אידיאולוגיית הרוק אינה זכרית מטבעה?
הייתה זו פטי סמית' שאמרה:
Rock and Roll is for men I want to see a man up there. I want to see a man`s muscles man`s veins. I don`t wan`t to see no chick`s tit banging against a bass
צריכים תרגום?
אבל הייתה זו פטי סמית שגילמה רוק פאנק שמזוהה יותר עם גברים. זה ברור: נשים רוצות להיות רוקריות. גם זה חלק ממעמד האישה. אבל זמרת רוק היא לא רק זמרת של דציבלים. יש זמרות שהרוק והבלוז טבוע בהן, באישיות שלהן. קחו את . את ג'ניס ג'ופלין, את "סוזי והבאנשיז". כריסי היינד מהפריטנדרס. יש עוד, לא מעט, רובן לא הכי מוכרות כאן.
אצלנו אין כמעט זמרות שמגלמות שילוב בין אגרסיביות ומיניות שאגב אינו יוצר בהכרח דמות נשית מורדת. קחו את מדונה שעובדת בעיקר על דמות מינית בוטה. יותר ממנה – ליידי גאגא שלפי הקליפים הנועזים שלה אפילו נתפסת כמופקרת, כזולה, "אובייקט מיני". האם הדמות הנשית שמשדרת בוטות מינית היא התשובה (הנשית) לרוקר הטיפוסי.
במציאות הרוקרית שעובדת בעיקר על "אובייקט המיני" לא תצליח לבטא מסרים רוקיסטים כמו הגברים כי היא מתמקדת באספקטים מיניים גרידא, מחזקת סטריאוטיפים ישנים ומקבעת דעות קדומות על נשים.
בישראל יש זמרות בעלות אוריינטציה רוקית – כקורין אלאל, תמר אייזנמן. זיהיתי אצל נינט התחלה של מהפך.
כל הפלסף הזה נכתב לרגל מירי מסיקה, כלומר לכבוד הוצאת DVD שצולם בהופעה אקוסטית בזאפה, ובדפי היח"צ יוסיפו לבטח "אינטימית". מסיקה אינה עוברת כל מהפך, כי הצד המיינסטרימי שלה דומיננטי. מדובר בעיקר בעיבודים שונים. אצלנו לא חשובה האישיות של הזמר, רוק או פופ. בחורף הוא או היא נהיים "אקוסטיים". המושג מקורו בתוכניות האנפלאגד של רשת MTV. אז גם מירי מסיקה אקוסטית וגם הפרויקט של עידן רייכל אקוסטי ואפילו היהודים מנסים פורמט אקוסטי. אולי יתנו לנו קצת רוקנ'רול. בחורף רוצים להתחמם.

שירים: על הגשר הישן (צרויה להב – רמי קלינשטיין), באה אליכם (דידי שחר) עכשיו אתה חוזר בחזרה (אריק ברמן)

מירי מסיקה קטעים מההופעה האקוסטית