ינואר 2011. מה, כבר עברו 20 שנה מאז האלבום ההוא של "אור כשדים"? ימי רוקסן הולכים ומתעמעמים אצלי משנה לשנה. אחת מתחנות געגועי. את הכתובת אני זוכר: רחוב הברזל 10. הבארבי בהצטלבות הרצל סלמה – החליף את רוקסן. היה זה אך טבעי שהחברים רונן בן-טל (מייסד-יוצר-זמר ראשי), דודי לוי בגיטרות עובד אפרת בבס וניר מנצור (שהחליף את ז'ן-ז'ק גולדברג האגדי) יתכנסו במקום הזה להופעת איחוד. הנערים של אז באו לפני הנערים של היום ומעריצים ותיקים.
הפיצוי על היעדרותי (5.8.2009) הגיע באריזה כפולה סי.די + די.וו.די. אני אומר פיצוי, כי רונן בן טל ושות' דפקו הופעה שאומרת: לעולם לא מאוחר ל – Rock ישראלי, שמגיע אמנם מגנזך הרוק המקומי, אבל ממקומות יצירתיים אותנטיים,
"מת הבית" ("מתה בית") ו"הנשמות הטובות" עשו חשק לעבור מה-סי.די לדי.וו.די. רוקנ'רול "חברתי" ציני ישיר ללא כחל ושרק. קולו של בן-טל לאורך הערב מנוכר-אפלולי לכאורה חדגוני אבל מצליח לשדר נרטיב דרמטי אמיתי משופר מאשר ביצועיו בעבר. זה הוא. קצב רולינג סטוני ב"הנשמות", עיבוד פינק פלוידי ב"סדר באי סדר", טקסט הומוריסטי על הפער בין אמירה למחשבה. מוסיקה המטעינה במתח דרמטי. גיטרות – חבל"ז. מכל מלמדינו השכלנו. ויש כאן הרכב. יש כאן צליל. איתמר גפני על הסאונד.
מה גורם לרונן בן-טל ואור כשדים לעלות מן האוב? זה התחיל לפני כשנתיים במארז הנקרא "שקיות" המכיל את "תיקיות", אלבום הסולו הראשון של בן טל (הוקלט בשנים 84-89), האלבום "תקלה במנגנון ההדחקה" (הוקלט – 2008), ואת אלבומה של אור כשדים – "אחד מול אחד" (הוקלט – 1991) שלושה אלבומים שהם רונן בן טל שהגיעו גם למופע: "תיקיות" הוא אלבום אפלולי ודרמטי של התמוטטות נפש שמשפיעה על הגוף. חיים על הקצה, חיים בצל המוות. סעור רגשות. סגנון האלקטרו פופ ניו-ווייב של השמונים שירים שהגיעו למופע – "בתוככי נפשי" "ג'ריקן" – חלום מסויט מושר על גבול ההיסטרי "מתוך שינה הרטבתי במיטה", אש שורפת ושלג קר מתערבבים בהורור סונג הזה. וגם צלילי האלקטרו פופ א-לה אייטיז ב"לך מכאן".
"תקלה במנגנון ההדחקה" ניזון מסיפורים ביזאריים. מילים שמדברות על הפרדת הנשמה מהגוף. רוק בלוזי בטון מלנכולי מנוגן במהלכים פשוטים. "התקלה במנגנון ההדחקה" –הוא רוק ישיר על משהו שעומד להיגמר רע : "כולנו חיים עם הזין ביד/ זאב לזאב לגמרי לבד".
ובתשובה לשאלה הנ"ל (מה גורם לבן טל ואור כשדים וכו') ? אחרי ששמעתי וראיתי – באין הרכבי רוק אותנטיים חדשים – יש אופק להרכבים שבשנים ההן עדיין היו שוליים. עכשיו  יש פוטנציאל של תזוזה למרכז.

הרכב: רונן בן-טל: שירה, עובד אפרת – בס, דודי לוי – גיטרה, ניר מנצור – תופים, איתמר גפני – סאונד. עיבוד והפקה מוסיקלית: אור כשדים. צולם והוקלט המועדון בארבי, אוגוסט 2009. בימוי ועריכת וידאו: דרור נחום.