כשלושים ושמונה דקות של בילוי אינטימי באווירה חורפית הזויה עם אסף אמדורסקי. הן נפתחות ברחובותיו הממריאים של דוד אבידן, נרטיב אורבאני הזוי קשה, שזוכה לאילוסטרציה מוסיקלית נוגה ולוטפת שנובעת מצליליו של פסנתר בעל מגע קסום. אמדורסקי הצליח להמריא עם רחובותיו של אבידן לספירה מלודית יפה, מרחיב את היריעה המוסיקלית בפאוזות שחוברות לדמיון החלומי של השיר.
צד א' הוא דיסק של צליל נוגה שמתיידד בקלות עם המאזין, מגיע ממקומות של הזיה נוגה אבל ללא דרמות שצועקות חוויות טראומטיות. הדיסק הקצר (7 קטעים) מסתיים בצליל ה"דרימי" הזה (מלשון Dream) ב"מסתכל בכוכבים" – מנגינה קסומה באווירה שמימית. "יש לך כוכבים על העורף", שר אמדורסקי כמעט בלחש. שיר לירי שמנגינתו נשמעת כמגיעה ממקומות בלתי ניתנים למגע.
פחות Dreamy,– "זוג משמיים". זהו אמדורסקי אירוני, ("אנחנו זוג משמים/ אנחנו פצע חשוף/ אנחנו אבן שואבת נפש וגוף") שירתו של אסף בפתיחה רגועה, רכה-רומנטית כמעט מתגעגעת – גם כשהוא שר "לא יכול לחיות ברעש כזה" בהמשך ה"רעש" נכנס לשיר במהלך פאנקי שנוסק למעבר דרמטי ולמבע כואב-עד זעקה ב"דברים נדירים כאלה לא קורים הרבה" – כמו להביע כאב גדול על צער על כך שבסופו של דבר על "זוג משמיים" מאירה שמש שחורה.
"מה זה שם/ עיניים בחלון/ מבט קצר/ קשה לנשום
את רואה/ עבר מספיק זמן/ בשביל לשכוח/ לא שכחתי דבר
איפה את היום"
השיר נמשך 9:33 דקות. אמדורסקי אינו ממהר לשומקום, מעניק לשירים אורך לא שגרתי כדי להשיג את האווירה המבוקשת.
"איפה את היום": רך, אפלולי, רווי אווירה. לחן שלוקח בשבי. הקול הנשי שמעטר. הבס שמשתתף בבניית סיפור המתח. כתוב במשפטים קצרים שנישאים על מקצב מידטמפו בצליל אמביינט, ביטים חלומיים, Cool and relaxed. כביכול. רומנטיות מאופקת. מתקתקות לא גולשת. צ'ילאאוט, פאנקי לייט. שיר של תהיות כמעט מתוך הזיה. הממתקים האלה שעפים עליהם מהשמיים. מתיקות חלומית. אסף אמדורסקי כמעט מלחש את געגועיו לאהובה, תום דרום מוסיפה שכבת קול דקיקה. הסאונד מחניף, מלטף, עבודת קלידים איזי ליסנינג רווית מתח נינוח,.נשמע כמו פסקול לסרט רומנטי שעדיין לא נולד (או אולי כבר קיים). תוגת קולו וצליליו המלטפים, שמצטרפים לאווירת ה-Dream .
"כוונות רעות" – לוחצים על דוושת הקצב. "שיר נסיעה". אמדורסקי שר על מצב של בין געגוע לחוסר שליטה ביחסים. מדונסס הזוי, ביטים שמייצרים את המתח הדק באווירה אירופאית קודרת.
הקולות הנשיים בדיסק – קרני פוסטל מצטרפת לדואט ב"רעידת אדמה" – על סיום מר של יחסים. קולות רכים נפגשים כדי לשיר "מה להציל אותי או את הזיכרונות". גם כאן אמדורסקי נמנע ממלודרמות, אלא ממשיך בצליל קלידים הרמוני, חלומי נוגה ומלטף.
רונה קינן שרה איתו "בתוך הנשמות" על מרחק-מגע מיוחד בינו ובינה שנמתח בין שפתיה לאוזניו הכרויות. שירי לירי קסום ("אני מפליג בתוך הנשימות") הקו המלודי הנוגה הקסום באותה אווירה "דרימית" שאופפת את הדיסק.
ואז – "מסתכל בכוכבים", שיר שביעי ואחרון, תוגה מוסיקלית צובטת, סוגרת דיסק קצר המכיל הרבה קסם אמדורסקיי שחובק בטונים חלומיים בתוגת קולו וצליליו המלטפים.
