החיים הם האושר הנחשק. השאלה – היכולת להגשים ומועד ההגשמה. כלומר למתי דוחים? לא תמיד זה נשלט. מה שמציע טל לוי – הוא לא לחשוב על העתיד פן יהיה מאוחר מדי לאושר, להגשים מיד ועכשיו. "עכשיו כדאי שתהיה מאושר", ואללה, או במילים פשוטות: מטומטמים, איך לא חשבנו על זה קודם? הרי כל חיינו אנחנו חיים אי-שם בעתיד, מאמינים שהטוב קיים אי-שם באופק ומפספסים את החיים.. תחייכו, אל תפחדו. It's Now Or Never.
תגידו, אפשר להתווכח? תארו לכם שהפסיכולוגים יבססו את הטיפול שלהם על הפשטות הזו? סביר להניח שיאלצו לעשות הסבה. מצד שני: למה לדרוש מעבר לשיר קליל ומחויך לטיול בחורשה ביום חורפי שבו השמש זורחת מעלינו? 
ואמנם, לוי שר את התובנה הקלילה בקלילות הנסבלת, קצר ולעניין, מלודי-סימטרי, קפיציות קצבית, בריזת קאונטרי בגבו של השיר. ובקיצור: צאו לרחוב, תתפסו את קרני השמש האופטימיות ושירו איתו – "כדאי שתהיה מאושר" … 

כל מה שתרצה / יש לך כאן אם רק תחיה,/ אם רק תבין שיש לך מה לעשות עם זה./ כל מה שתרשה / לעצמך אתה תקנה,/ עם קצת רצון שרק לך יש בדיוק כזה.
ואם קצת קשה – אבל גם חבל,/ להפסיק באמצע את מה שנישאר,/ אל תחשוב שבסוף יהיה לך טוב,/ עכשיו כדאי שתהיה מאושר!
כל מה שתחשוב/ לעצמך אם רע או טוב,/ הוא רק יבוא לטובתך אם תחייך בסוף./ אל תפחד על מה/ שעוד יבוא לרעתך/ זה מן עולם כזה מצחיק,אל תתעצבן – תביט.
שאם קצת קשה – אבל גם חבל/ להפסיק באמצע את מה שנישאר,/ אל תחשוב שבסוף יהיה לך טוב / עכשיו כדאי שתהיה מאושר!