זה קורה

סאבלימינל, אריק לביא וסיוון

מילים: שמוליק קראוס וקובי שמעוני לחן: שמוליק קראוס וקובי שמעוני עיבוד: קובי שמעוני
4/5

סאבלימינל משתרבב לפס הקול המוכר, ה"קלאסי" של אריק לביא ושמוליק קראוס (אפקטים של השרוט בפתיחה), כדי לייצר פרפראזה היפ-הופית משלו בפרץ חריזה שאומר דברים על מציאות החיים מבאסת ("אבדה הדרך") עם קורטוב חינוכי ("אני לומד משגיאות"), וגם תובנה פילוסופית על חוסר התוחלת בחיים – ("כל הנחלים הולכים אל הים")
סאבלימינל הוסיף את הגיגיו להגיגו של קראוס שעוסק במהות החיים והזמן. האם מתחברים? – לא. קראוס עסק במהות חיים באשר היא. סאבלימנל מדבר על החיים כ"מציאות נושכת" אבל כפלטפורמה למחשבותיו – השילוב עובד, בעיקר בזכות העיבוד שמצליח לשלב סגנונות (היפ הופ, Soul) שירת הגוספל של הזמרת סיוון בסינכרון עם קולו של אריק לביא, ובעיקר – עם כל הכבוד לקומבינה – שירו של שמוליק.

זה קורה שהדרך מתמשכת/ זה קורה, יש ללכת ללכת/ שום דבר לא ידוע, לא שנה לא שבוע/ יש לנוע, לנוע ולחשוב שהייתי יכול/ לחזור על הכל, אבל בן אדם/ זה קורה!
וזה קורה שההיסטוריה מתמשכת, מציאות נושכת/ אבדה הדרך אין לאן ללכת./ מפחד?! תרגיש ת׳דופק!/ לפחות את התקווה אתה רואה באופק?!/ כמובן man , כל הנחלים בסוף כולם הולכים לים./ לזכות זה כמו לחיות בכל החלומות כולם./ אנ׳לומד משגיאות ושואל שאלות, / ספר לי מה מסתתר מאחורי דלתות נעולות./ ״עצור״ עולם קפוא מקור אבל אחי נמסנו מחום/ אוויר כחול שמיים but עדיין סלע אדום./ הלב שלנו תן לו לפעום, אלבום רואה אור יום,/ חלום עם עורקים, גידים ניתן לו לרקום "seen" אם לא עומדים זקוף יושבים,/ אין כבוד בסוף גם אין חיים/ רכבת דוהרת ולא מוותרת יורדת מכל הפסים./ אחרי שנים שאנחנו משקים הפרח פורח תריח ת׳ריח, ברזל רות-אחח, מזיעים, לקו הסיום מגיעים.
זה קורה שהדרך מתמשכת/ זה קורה, יש ללכת ללכת/ שום דבר לא ידוע, לא שנה לא שבוע/ יש לנוע, לנוע ולחשוב שהייתי יכול/ לחזור על הכל, אבל בן אדם/ זה קרה!
זה יקרה, ואולי בסוף הדרך/ שנראה כי הדרך מתמשכת…/ שום דבר לא ידוע, לא שנה לא שבוע/ יש לנוע, לנוע ולחשוב שהייתי יכול/ לחזור על הכל, אבל בן אדם/ זה קורה!

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. ניכרת עייפות אמיתית אצל קובי שלנו. כתיבה עלובה למדי, שיטחית להחריד וצפויה כמו יום שמש אביבי באמצע חורף ישראלי 2011. על עיבוד נורמלי אין אפילו מה לדבר. זה היפ-פלופ אמיתי.

  2. עיפות ?!
    הרי קובי כתב את הראפ הזה וביצע אותו עם אריק לביא בטלויזיה
    עוד בשנת 2002! אז מה אתה אומר עכשיו? שהוא כבר אז היה עייף ???
    הרי מאז קיבלנו ממנו איזה 50 להיטיי על!!! וזה עוד שהוא עייף ?!
    לא נראה לי!
    יותר הגיוני שמש שהתעייף זה האוזניים שלך.
    קובי נותן בראש חזק מתמיד, ולדעתי זה כ״כ בולט על רקע הבצורת ברדיו…

    ירון

  3. ירון ידידי, לא היה לי מושג לגבי העובדות שציינת ( 2002? ). זה בדיוק מסביר מדוע חשבתי, ואני עדיין חושב, שזאת יציאה רעה. בעולם הראפ להוציא משהו מ-2002 באיחור של 9 שנים זה עייפות של ממש. זה באמת נשמע מיושן לעילא. זאת בודאי הסיבה למה שכתבתי. לדעתי, אתה צריך להודות שאמרתי דברי טעם, לא?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות