בדרך הגדולה

מיכה שטרית

מילים: נתן אלתרמן לחן: מיכה שטרית עיבוד: לואי להב ומשה לוי הפקה: לואי להב
4/5

ההלך של אלתרמן ימשיך ללכת גם אחרי מותו, כי איך ניתן לחדול להביט ולנשום לנוכח המראות שמסביב? מיכה שטרית צועד בדרכו בדרך האלתרמנית, נע על ציר פולק קאונטרי פשוט, מנגינה התוגה, הלך מונוטוני משהו, לא מתפעם באמת מדומיית בארות והעצים הנוצצים מטל. דומה שדווקא הצער הגדול נשמע מהקול והמוסיקה. מנגינה נטולת ניואנסים, נעה במסלול יגע, בתחושת כבדות, ללא ג'סטות למאזין, בשירה מלנכולית מאופקת, חוברת לנרטיב של השיר. כמה שזה יישמע לא מחניף, אפילו משעמם משהו – התחושה עוברת.

ענבלים במרעה ושריקות
ושדה בזהב עד ערב.
דומיית בארות ירוקות,
מרחבים שלי ודרך.

העצים שעלו מן הטל,
נוצצים כזכוכית ומתכת.
להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל
ואמות ואוסיף ללכת.

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות