ספרתי חמש פעמים "זה", ואין לי אלא לקבוע שנושא השיר הוא "זה". נעם נבו אולי תסייע בידי לפענח מה משמעותו של כל "זה". "אלחם בזה", "אתנחם בזה", "מתעלם מזה", "לשלם על זה". מה היינו עושים בלי "זה"?! כמה רזה הוא השיר עם ה"זה" הזה.
נעם נבו (מין נקבה) מנסה לשיר סיפור מצוקת יחסים, פונה אל מושא מועקתה בגוף שני (אתה), נעה בתוך סחרחורת-סערת רגשותיה. המעבד המוסיקלי הפעיל גיטרות כדי לעשות מהשיר כמעט מוסיקת מתח בסגנון פס קול של מערבון, ניואנס מעניין במעבר, משדרג לה ובעת ובעונה אחת משאיר אותה במרחק מהמאזין. מצד שני – במוסיקה ובטון משהו מיוחד שמבדל אותה. סינגל ראשון של נעם נבו. מהקומוניקט אני למד שהיא כבר זמרת מבוקשת שעוברת "מפה לאוזן", קאלט של ממש. מוכן להצטרף אל מחנה מעריציה, אבל בינתיים אשאר מחוץ. תנו לי עוד סינגל או שניים ועם כמה שפחות "זה", ומי יודע אולי עוד אצטרף. בינתיים, פירורים מסקרנים.
אם תגיד לי איך אני אלחם בזה
עד שלא יישאר ממך פירור
ואם הזמן רופא, אולי אתנחם בזה
ונסגור את הסיפור
אבל אתה צריך להיות איתי עכשיו.
אם אתה רואה אתה מתעלם מזה,
הנה עוד מלחמה אבודה
אני רוצה להרוס אתכם ולשלם על זה
דאגתי לשבת מספיק קרוב אליכם
אם תגיד לי איך אני אלחם בזה
עד שלא יישאר ממני פירור
2 תגובות
מסכימה איתך, מושיקו. לצערי! 🙁
קיוויתי לשמוע מוזיקאית חדשה ויצירתית, הרי יש עליה איזשהו הד בסצנה. אבל MEH…
יש מקום לכולם וחייבים את המגוון, אבל אני לא מתחברת לסגנון המנותק ה"זה".
אולי הבחורה מוכשרת, קטונתי, אבל לא שמעתי את הכישרון בשיר הספציפי הזה :-O
והנה התחלתי להיות מודעת למס' הפעמים שאני כותבת "זה" (3)
ביקורת אמיתית הייתה צריכה להיות בזו הלשון-
יחצנו"ת מלאה בתישבוחות פקטיביות לא תוכל לעשות את העבודה של האומן: לשיר טוב. נועם נבו אינה יודעת לשיר, אינה זמרת, וגם, על פי השיר הזה לפחות, אינה כותבת טוב. מסקנה- אל לה לטפח שום צפיה מעצמה ובודאי לא מהקהל.
ומה אכפת לי מ-"זה"?