החיים שמחים, תלוי מאיזה צד מתבוננים בהם. כשאני מקשיב לבן-אל, החיים שלי נעשים פחות שמחים, אפילו עם האולה-אולה, בחיבור השוצף-קוצף ומרקיד בין ים תיכוני ללטיני. הצצה לטקסט? הוא עומד להתרסק עליה, כמה יוכל לסחוב בלעדיה, הלב מתחיל לכאוב. הממי שלו כל כך יפה שזה שובר. האם זה יפריע לעלוז? איפה… אונו-דוז-תרז. ידיים למעלה, תפתחו מעגלים. היי, אתה שם למה עומד כמו טמבל, תרקוד.
ליבי לא לבן-אל. בחור צעיר, שלא קורא טקסטים אלא ממתין לסחורה שתעיף אותו לאולמי השמחה ולערוצי החאפלה רק כדי להרקיד, ויש תודה לאל, יצרנים שמציעים מרכולת הפופ דאנס שלהם לכל דורש.
אם זמר הוא – מה עם שירים בשביל עצמו. רגע, מה אני רוצה ממנו. אולי זה מה שבן-אל רוצה להיות כשיהיה גדול, ולפי התבוריס, לא נראה שקיבל איזו הדרכה להתעלות מעל רף שמשיק לבלטות. מצד שני – בלטות הם רצפה, ורצפת הריקודים היא שמעניינת את הרוב העולז. אז הכל בסדר.
והערה לסיום לשימי האב: עשה טובה, תגיד לבן שלך שהחיים זה לא רק שמחה. אתה יודע למה אני מתכוון. הכישרון אמנם עובר מאב לבן, אבל מה עם רוח ההשראה? בלי השראה – זה לא אולה ולא עולה. זה בעיקר – יורד.

היי,תגידו מה כדאי?/ לומר הכל ודי../ או שאשתוק לנצח / איי,אם היא תצחק עלי
או שתגיד לי ביי / אף פעם לא יגליד הפצע
כמה עוד אוכל לסחוב / הלב שלי מתחיל לכאוב / רק רוצה כבר לאהוב אותה/ מה יש לי כבר להפסיד / רק עבר,הווה,עתיד / לא אוכל לחיות עוד בלעדיה
פזמון..
אולה אולה אולה..את עושה אותי חולה./ אולה אולה אולה הלחץ דם שלי עולה / אולה אולה/ אולה ממי כמה את יפה / אולה אולה אולה תביני שאת התרופה
איי,מה נפלת עלי?/ איך היו שקטים חיי./ עד שבאת לכאן לפתע/ כבר לא יכול להתחמק/ אני עומד להתרסק/ מת עלייך איזה קטע
כמה עוד אוכל לסחוב / הלב שלי מתחיל לכאוב / רק רוצה כבר לאהוב אותה/ מה יש לי כבר להפסיד / רק עבר,הווה,עתיד / לא אוכל לחיות עוד בלעדיה
פזמון..
אולה אולה אולה..את עושה אותי חולה./ אולה אולה אולה הלחץ דם שלי עולה / אולה אולה אולה ממי כמה את יפה / אולה אולה אולה תביני שאת התרופה