לכול להקה יש את רגעי השיא שלה. "מלון קליפוריה" הוא ההיילייט של "הנשרים". בהרכב שהקליט את האלבום הגיטריסט  ג’ו וולש,שבא במקום ברני לידון. דון הנלי הוא האיש מאחורי רוב השירים, גם הזמר הראשי ברובם. סגנון: רוק מעורב בקאונטרי.
מסחרית – הנתונים הם: 9 מליון תקליטים נמכרו מהאלבום הזה. זה האלבום שהנשרים הקדישו לו הכי הרבה זמן אולפן ככדי לצאת במוצר מושלם. הטענה של מבקרים הייתה שדווקא בשל כך הם איבדו ספונטניות, ושירים אחדים מהתקליט בוצעו טוב יותר בהופעות חיות. בסך הכול, הנשרים המשיכו מסורת פופ אמריקנית, שמאפייניה הם ביץ’ בוייז וגם קרוסבי סטילס נאש ויאנג.
על מה השיר? דון הנלי הסביר בזמנו, כי השיר עוסק ב"בטן הרכה" של החלום האמריקני, למעשה בהתפקחות מהחלום הזה. מראות קליפורניה, לוס אנג'לס על שלל כוכביה, החופים, גם עצי הדקל סימלו לנערי המעמד הבינוני (חברי הלהקה) מהמערב התיכון שהגיעו לעיר מגדל של ציפיות. "מלון קליפורניה" היה מבחינתם סמל לחיים הנוצצים של לוס אנג'לס. השיר הגיע ב-1976 למקום הראשון במצעד האמריקני ולמקום השמיני במצעד הבריטי.

On a dark desert highway, cool wind in my hair/ Warm smell of colitas, rising up through the air/ Up ahead in the distance, I saw a shimmering light/ My head grew heavy and my sight grew dim/ I had to stop for the night There she stood in the doorway/ I heard the mission bell/ And I was thinking to myself/ This could be Heaven or this could be Hell/ Then she lit up a candle and she showed me the way/ There were voices down the corridor/ I thought I heard them say…
Welcome to the Hotel California/ Such a lovely place/ Such a lovely face/ Plenty of room at the Hotel California/ Any time of year, you can find it here