ידך תוסיף לכתוב

דילמה

מילים ולחן: דילמה
3/5

מה מרגיש "המשורר" בדרך אל הדציבלים והטון המלנכולי? לפעמים היומרה להגיד "כמה רע" כל כך גדולה, שאינך יודע מה הייתה באמת כוונתו (של "המשורר")
כיוון שהמשורר במקרה הזה הוא להקת "דילמה" כולה, אומר לחבורה כולה – יש כאן ניסיון די עקר לתאר בנאדם כיצור חסר חוט שדרה, שנכשל על רקע פער בין יומרה של מילים גבוהות לתוכן אותנטי, מה שיוצר תחושה של שטחיות.
השימוש במושגים של "מצפון" ו"גורל" ו"מכירת הנשמה" ומושגי זמן וטבע – לכאורה מרשים, אבל אינו מבהיר מהות "תחושת האתמול" (או בסלנג לא קוהרנטי – " מרגיש כמו אתמול") לעיתים, עדיפה פשטות על פני מאמץ לומר דברים במילים מטפיסיות.
בלדת רוק, פתיחה פסנתרנית, מזומרת מאוד תחושתי בשני קולות שמנסים לייצר מלודרמה, המנגינה הנוגה מטעינה בתחושה מלנכולית, המעבר הקצבי בסטייל ההרד-רוק מהוקצע, אבל הניסיון לשדר כאב אינו צולח לא רק בגלל הטקסט היומרני, אלא בשל שימוש בקלישאות וביצוע אובר-דרמטי. "דילמה" תחושתיים מאוד,  אבל לא באותה מידה – מרגשים.

ניר ווייס – שירה וגיטרות, תומר חמד – תופים, טל אלון – גיטרות, אבי בוזגלו – בס, יונתן דורון – פסנתר

גם כשהכול כבר מרגיש כמו אתמול/ ידך תוסיף לכתוב/ מדפים מלאים בשטויות ושקרים
מראות במקום תווים/ כשהערב יורד לריחו אתה ער/ גופך מתחיל לרעוד/ כשהרוח תקום/ אל יומך העגום/ עטך ייפול בזעם
ובלילות מחשבות מנסות/ לשטוף את מצפונך/ להאיר דרכך עם אותה להבה/ ששרפה את נשמתך/ כשהבוקר עולה/ שוב אתה מגלה/ מראה אחת סדוקה/ קול עדין מבפנים/ מהדהד כבר שנים/ ישוב עם השקיעה
וכך תמכור את נשמתך / תקנה את גורלך היום/ רק אל תשכח/ לפני החשיכה/ תשאל את עצמך / האם הכול מרגיש שוב כמו אתמול ?
וכך תמכור את נשמתך / תקנה את גורלך היום/ / רק אל תשכח/ לפני החשיכה
תשאל את עצמך / האם הכול מרגיש שוב כמו אתמול ?

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות