אנתולוגיה 1967-2009

רוק בישראל

אן.אם.סי NMC
3.5/5

"אנתולוגיה" מילה מפחידה, יומרנית, מחייבת. האם 88 שירים בחמישה דיסקים הם הרוק הישראלי? שאלה אחרת: איך מקשיבים לחמישה דיסקים של 88 שירים שהם בהחלט לא משהו קונספטואלי? זה כמו שהצבת על שולחן עשרים סוגי סלטים, ואתה טועם טעימות מכל הבא. "היא הולכת בדרכים" של אלון אולארצ'יק ו"הדרכים הידועות" של שלום חנוך.
רוק ישראלי. מה זה? בטח שנוח להגיד – פעם הייתה מוסיקה של אקורדיונים ולהקות צבאיות ומלחינים ממוצא רוסי ונעמי שמר עד ש…
אז כדי לצנן רוחות: מעולם לא התפתחה כאן סצנת רוק של ממש. עד היום משינה ותיסלם הן השולטות בכיפה אבל  כלהקות שורדות ולא מתפתחות. בשנים האחרונות "היהודים" מפוצצת אולמות, "כנסיית השכל" מראה פתיחות והתגוונות. מוניקה סקס אחת. מופע הארנבות אחד. שלום חנוך, פורטיס וסחרוף – קלאסיקות רוק לנצח.
להקות רוק ששרות באנגלית עדיין אינן נחשבות עפ"י עורכי האוסף הזה (פרט ל – Hit Me של תמר אייזנמן), למרות שהשנים האחרונות מראות שמכאן תיפתח כנראה הטובה.
אוהבים להזכיר את הפרק הראשון שהיה שייך למועדוני דרום ת"א רמלה והסביבה – להקות קאברים, מנותקות מכל הוויה מקומית. השמנים והרזים, למשל. (ומה עם זינגלה?) אבל על "רוק ישראל אומנותי" מדברים בעיקר מאז "החלונות הגבוהים" עם שמוליק קראוס ו"אחרית הימים" של זוהר לוי ואחר-כך "תמוז" עם שלום חנוך.
בדיסק הראשון של האוסף יש גם "אשליות" של ניסים סרוסי (אפליה מתקנת?) וגם "שינויי מזג האוויר" של שלמה ארצי (הליכה עם זרם המיינסטרים?) כיוון ש"רוק ישראלי" לא הוגדר בהגדרה מוסיקולוגית, אפשר לזרוק הכל. אבל איפה תור הזהב של הרוק הישראלי המתקדם של שנות השבעיםגרוניך,  שם טוב לוי, שלמה יידוב, הרכבים כ"קצת אחרת", "מאחורי הצלילים", ,14 אוקטבות"? "כוורת" שהיא אחד ההרכבים היותר משמעותיים ברוק המקומי –  אינה מיוצגת באוסף.
מבחינת מינונים –  האוסף משתדל להיות מאוזן. "נקמת הטרקטור", למשל, נמצאת כאן (דיסק 4) בשיר יחיד– "משחק של דמעות", ואם רוק ישראלי באיזושהי מהות אותנטית – זה אחד השירים שהייתי מכניס לאוסף ממוקד יותר. לא חייבים להכניס הכל, כולל חומרים ישנים ולא רלוונטיים, שירים שהרדיו שחק עד לעייפה. פופ מקומי שלא היה נעלב אם לא היו משלבים אותו – כולל גידי גוב ואריק לביא, מאיר בנאי, דיוויד ברוזה, וגם אריק איינשטיין לא ממש חלק מסצנת רוק. מצד שני חסרים לי אמני רוק כמו ערן צור.
זה בעיקרו אוסף של שירים ולהיטים, לא אנתולוגיית רוק קוהרנטית. ברור ש"נערת הרוק" של ריקי גל חייבת להיכנס ובטח "רדיו רמאללה" של פוליקר ו"גיבור גדול" של סי היימן, "קח אותי" של היהודים. מבחינה זו – תוכנית כבקשתכם של להיטים עם נציגויות לשלל הלהקות מתיסלם, משינה, הקליק, בנזין, חמסין, זקני צפת, כרמלה גרוס וגנר, דרך מופע הארנבות, איפה הילד, המכשפות, נושאי המגבעת, תערובת אסקוט, להקה רטורית, הקליק, היהודים, פונץ', רוקפור, אלג'יר, כנסיית השכל, מוניקה סקס, הבילויים, ג'ירפות, הזבובים, סינרגיה.
ועדיין זה אוסף פלורליסטי חסר חוט שדרה אומנותי שמנסה לרצות את כולם, כשהדגש הוא על רוחביות פחות מאשר על עומק. זה מהותו של אוסף, שלא חייב להתהדר במילה "אנתולוגיה".

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות