סוג של פנטזיה-חלום. ההתעוררות היא ל-1969. עלמה זוהר עדיין לא בחיים בימים ההם, ניתן להעריך כי הלהקה בשיר היא הביטלס, והאיש אליו היא פונה בשיר הוא ג'ון לנון. היא מודה לו שהעניק לה השראה וגם השקפת עולם. יש דברים נעלים מן ההצלחה, או כמו שאומר השיר, בתרגום חופשי, "לשבת על גג העולם, להתבונן מטה ולומר: "ילדה, אני מעדיף להיות חופשי". וגם כדבריו על אלוהים המביט בנו כל הזמן – "שום דבר ממש לא קורה מבלי שיהיה חלק מתוכנית העל". הדברים מתחברים בשיר עם ההשקפה שהחיים שבריריים ובני חלוף, ומה שנותר בסופו של דבר היא המוסיקה עצמה.
המוסיקה עצמה פולק רך, קו מלודי עדין, מושר כשיחה אינטימית, רוח קלילה שמנשבת טהורה, אקוסטית למהדרין, מעבירה את רוח ההתרפקות, אבל בלי לנסות להיות הלהיט הגדול הבא. בקווי מתאר כפי שהוא נכתב בצוותא עם אסי איילון.

I look at you now
You're in the eye of my mind
Thinking maybe I woke up, and it's 1969
And you just broke up the band
Had it all in the palm of your hand
But you didn't want none
Sitting on top of the world looking down
You said – "Baby, I'd rather be free"

עלמה על השיר: "השיר הזה נולד מתוך ג'ימג'ום של אסי איילון ושלי, איזה ערב מאוחר, חשבנו שהוא מתאים להשיק את הסיבוב האקוסטי כי יש בו משהו מהקסם והכיף של החיבור של שנינו ביחד, אוירה שאנחנו מקווים להביא איתנו גם לבמה, לשתף את הקהל ברגעים האינטימיים האלה, בלי המחויבות של "מופע" או של "אלבום" – שם אני יכולה להרשות לעצמי גם לשיר באנגלית, לשיר שירים של אחרים או כל דבר שבא באותו רגע".