אחרי Ana Hina שהוקדש לזמרים ערביים קלאסיים בהשפעות קלטיות ולטיניות, יוצאת הזמרת המצריה-בלגית נטאשה אטלס עם אלבום אקלקטי, מאופק משהו,מתוזמר עשיר – בין השאר קטע בעיבוד לתזמורת סימפונית (Taalet) בפתיחות פסנתר מינוריות.
אלבום התשיעי (בתרגום חופשי מערבית "במצב של הפיכה") נכתב בהשראת המשורר הבנגלי-הודי רבינדרנת טאגור. בנוסף לקטעים המקוריים מבצעת נטאשה קאברים לזמרת הצרפתיה פרנסואז הרדי ולניק דרייק. מילים פשוטות: הוא מצטרף למדף אלבומי הקרוס-אובר שחוצים גבולות ומאפשרים גם למי שאינם דוברי ערבית לתקשר עם אטלס, שמתמחה בעירובים האלה של מוסיקה ערבית, ג'אז, מוסיקה קלאסית, רוק ופופ עכשווי.
בקונטקסט הקוסמופליטי הזה – התכנים מתייחסים בין השאר לטרגדיה של התרבות העולמית. אטלס שילבה קולות בקטעי ביניים של תיאורטיקנים בין השירים (כמו על הקפיטלזם) המעברים המוסיקליים לעיתים מרתקים. ב – Makaan יש שילוב של מוסיקה ערבית, תזמורת סימפונית וצליל חליל. באנגלית נטאשה עושה קאבר מהורהר באקצנט האוריינטאלי על Riverman של ניק דרייק בעיבוד ג'אזי משהו לפסנתר, כאשר בסופו של השיר היא חוזרת לנחלתה – לערבית. קאבר נוסף הוא La nuit est sur la ville של פרנסואז הרדי בצרפתית באווירה של מועדון ג'אז. Batkalim נפתח בהפקה מודרנית למוסיקה ערבית – תזמור למיתרים וסיום באלתור פסנתר מסעיר. אטלס שרה על אנשים שמשתחררים מקיבעון מחשבתי מול מה שמטפטפת להם התקשורת החד צדדית.
Mounqaliba שיר הנושא נפתח בצלילי פסנתר קלאסי שהמשכו מעבר לאווירה מדברית בצליל חליל-קול (ללא מילים) שמשדר תוגה יפה, שמצטרפת לאווירה המיוחדת ששורה על כל האלבום, שהיא עולם קסום של זמרת רגישה, פתוחה, נועזת שמגישה את אחד מאלבומי החובה של מוסיקת העולם נכון לעכשיו.