הסינגל השני מתוך האלבום החדש משגר אירוניה מסיעור המוחות של ברי סחרוף את עמיר לב: המספרים (חומר, כסף) כל כך שולטים בחיינו, עד שיש אפילו מחיר להישאר תמים. אבדן המילים/פנים הוא אנאלוגיה לאובדן התקשורת בין אנשים. הכל מתחשבנים עם כולם. השאלה הרטורית החוזרת "מה עשו לשיר שלנו" כפולת משמעות – איך נראים, או יותר נכון – איך נשמעים היום השירים, ובהקבלה – איך החיים שלנו נראים, ומי שחושב על מה שאני חושב, צודק.
אלמנטים של מוסיקת העולם מהסוג שפורצת מכל עבר מגיעים אל הרוק של ברי סחרוף. צליל האקורדיון של אסף תלמודי הוא הפתיח הלא שגרתי לסגנונו, לפני שהגיטרות תופסות פיקוד ולפני שחספוס קולו פונה אליה "את יודעת אני לא שומע כבר מילים, זה זמן של מספרים". העיבוד וההפקה המוסיקלית שולחים את סחרוף גם למוטיבים משירת הפיוט המקומית, לשירת נשמה זעקתית בקולותיו של שי צברי, כדי ליצור סינתזה חדשנית שהופכת את השיר בסיומו למעין הימנון, שאם דמיונכם עושה עוד צעד קדימה עשוי אפילו להישמע כאיזושהי התייחסות אירונית לאווירת ה"מזרחית" המקומית. ברי מתעדכן, ברי ממשיך להיות אקטואלי וגם אותנטי.

את יודעת אני לא שומע כבר מילים / עכשיו זה זמן של מספרים / אז כמה זה עולה להישאר תמים / ואיך קשה לקנות קצת נחת / לא אני לא יכול לנדוד יותר / בחוץ רק בחוץ / תמיד הכל חוזר
מה עשו לשיר שלנו מה מה / מה הטוב ומה נעים / מה הטוב ומה נעים / השיר של החיים שלנו מה מה / מה הטוב ומה נעים / מה הטוב ומה נעים
את יודעת אני לא רואה יותר פנים / עכשיו זה זמן של מספרים / אז כמה זה פשוט לשבת עם אחים / ליד שולחן ארוך ביחד / לא אני לא יכול לנדוד יותר / בחוץ רק בחוץ
תמיד הכל חוזר
מה עשו לשיר שלנו מה מה / מה הטוב ומה נעים / מה הטוב ומה נעים / השיר של החיים שלנו מה מה / מה הטוב ומה נעים / מה הטוב ומה נעים

בן הנדלר: בס, קלידים, תכנותים. אורן לוטנברג: גיטרה. גידי רז: גיטרה ו mpc איל תלמודי: סקסופון וקלרינט. אסף תלמודי: אקורדיון. ספי ציזלינג: חצוצרה. גרשון וייסרפירר: עוד וטרומבון כפתורים. ניר מנצור: תופים. ברי סחרוף: גיטרה ושירה שי צברי – קולות