קם בחור ישראלי בבוקר, צופה במופע- האימים-נאום הבלהות של הקולונל מועמר קדאפי, שליט לוב בו הבטיח לטהר את לוב ומחליט שזה שווה קליפ עם קצב מועדונים מניע. קדאפי נדר לטהר את לוב "שיבר שיבר, בית בית, דא רדאר, זנגה זנגה" ובתרגום "בלטה אחרי בלטה, בית אחרי בית, מעון אחרי מעון, סמטה אחרי סמטה". נוי אלוש כתב לו פס קול לנאום והכניס לרשת. מה שקרה אחר-כך אומר לנו – העולם כבר לא בידינו. האח גוגל/יוטיוב הוא הקולונל הענק של העולם. גם קדאפי עם אוצרותיו לא יוכל לו. עד עכשיו מיליוני צפיות, רבות של צופים מעולם הערבי, שספק אם ידעו כי מאחוריו עומד בחור ישראלי.
מה שהתחיל כמהתלה אינטרנטית – סרטון פארודיה על שליט לוב מועמר קדאפי, צבר תוך שבוע וחצי למעלה מ- 4,000,000 צפיות ביוטיוב, והרמיקס שליווה אותו הפך ללהיט ענק במדינות ערב ובמערב גם יחד. לחגיגה הצטרפו השמעות בתחנות רדיו, טלוויזיה ומועדונים במדינות ערב כמרוקו, קטאר, ירדן תוניס ומרוקו. במקביל מנוגן הרמיקס במועדונים ברחבי אירופה ואמריקה.
מילים פשוטות: מופע האימה של קדאפי הפך להיט פופ ויראלי. מפיקו נוי אלוש – לסנסציית תקשורת בינלאומי עם ראיונות לעשרות אמצעי תקשורת עולמים בארה"ב (סי אן אן, ניו יורק טיימס), קנדה, אנגליה (בי.בי.סי), גרמניה, צרפת, דרום אפריקה, שבדיה, דנמרק ואיטליה.
בעקבות הביקוש הרב ללהיט בעולם והארץ, הוקלטה מחדש גרסת סינגל רשמית לשיר ה"זנגה זנגה" ושוחררה בימים אלה למכירה ולהפצה בכל רחבי העולם: בכל סניפי אייטיונז, נאפסטר ודומיהם לרבות מפעילי סלולר בינלאומיים ואתרי וידאו. במקביל זוכים הרינגטונים והשיר להצלחה גדולה גם בישראל עם אלפי הורדות.
נוי אלוש הוא מוזיקאי ואמן ניו-מדיה, לשעבר חבר ב"חובבי ציון", שעומד מאחורי להיטים ויראליים כמו: "רוצה בנות", "ליבני בוי", "השיר לנינט", "אלכסנדרה סולימסקי", "שלומי ארבייטמן רמיקס", "רמיקס "אולה" ג'קי.
נסחפנו? קראתי מאמרים על כך שבחור ישראלי יוצק שמן על גלגלי המהפכה בצפון אפריקה, שהוא יקרב את השלום בין ערבי לישראלים. אז גם אם רותמים את הסוסים לפני העגלה, צריכים להדות – התופעה מדהימה, הטכנולוגיה האינטרנטית קובעת כללים חדשים לא רק בתעשיית המוסיקה אלא במערכת היחסים בין צרכני האיטנטרנט למתרחש בעולם – עד כדי השפעה של ממש על תהליכים.
בחור ישראלי קונה את עולמו בשנייה מבלי שהוא ידע שהוא כזה אחרי שהוא מפיץ קליפ ויראלי. זה מדהים, זה גם מפחיד לאללה. אגב, שכחנו לדבר על אמנות. נו, באמת. חייבים? הגימיק הוירטואלי-ויראלי מנצח את האמנות. הוא ימשיך לנצח.
