שבעה ימים Seven Seas

אבישי כהן Avishai Cohen

בלו נוט, הליקון
4.5/5

About A Tree, שיר שני באלבום החדש של אבישי כהן, יסביר את ההפלגות שהוא יוצא אליהן, כשהוא בונה דיסק חדש. מוסיקאי ורסטילי, ספוג השפעות, נפתח כמניפה מוסיקלית: השיר במקור נקרא ביידיש "אויפן וועג שטייט א בוים" לפי א. מאנגער. אבישי מנסה להטמיע אותו בקונספט המוסיקלי שלו – פתיחה פסנתרנית של שי מאסטרו. אבישי עצמו שר את המנגינה. ההרכב לוקח את הנעימה לאיזי ליסנינג, שמוציא ממנה את כל האידישקייט ומשאירה כמוסיקה אווירה ענוגה. האלתור בקונטרבס הוא חלק כמעט אינטגראלי מהסגנון המאוד ידידותי להקשבה שפיתח כהן עם ההרכב הקבוע שלו.
בואו נפליג איתו ל Seven Seas שלו. המסלול הוא ההמשך לאלבומו Aurora, המוסיקה המלודית הקצבית הזו שמזוהה עם סגנונו, העושר שקיים בתלכיד שכהן בנה כדי להוציא מוסיקה שהיא גם ג'אז אבל לא רק. שי מאסטרו צובע בצליליו המלודיים הבהירים, כהן שוזר צלילי הקונטרבס שמעניקים צבע ייחודי , איתמר דוארי בצלילי ההקשה הפריכים שמצטרפים לדינאמיקה של הקטע ועוד צבעים שביחד מייצרים גוונים שאתה לא יכול שלא לזהות אותם עם אבישי כהן.
Seven Seas – כבר מהמשפט המוסיקלי הראשון קשה לטעות: כמעט פורמולה. זו, הניואנס האוריינטאלי, המתיקות המאופקת במלודיה, המקצב הריקודי, התפקיד הראשי של הקונטרבס במעשה האלתור, צליל הפסנתר המלטף. הקצב הפריך הקולח של איתמר דוארי בהקשה. יצירה הבנויה על מתחים יפים, על דו- שיח וירטואוזי של הנגנים, פסקול שלוקח אותך למסע נסיעה באיזשהו נוף חולף. 
כוחו של כהן בחופש שהוא לוקח לעצמו. אינו חושש להכניס לתמהיל האקלקטי שלו שיר  תחושתי בעברית – "הלאה" בטון רווי געגועים. הקול – צליל נוגה כמעט כמו צליל העוד של עמוס הופמן שמשתלב. הטקסט  מקדים את המעבר לג'אם הגאז-אתני הסוחף. אט-אט מתבהרים קווי המתאר המבניים, כולל המעברים היפהפיים. תרשו לי לומר – זוהי מוסיקה ישראלית גם בלי להעביר את השיר מבחן מוסיקולוגי כלשהו.
"סתיו" הוא אתנחתא לירית מהורהרת שנפתחת בסולו של שי מאסטרו, לפני שהקטע נכנס למהלך הרמוני מורכב וייחודי. "אני עף" מחזיר למסלול קצבי – כולל שירה. תזמור נשיפה ג'אזי. השירה נטמעת בתזמור המסעיר. ואז מגיע האינטרוול המפתיע – אלתור של העוד שפוגש את הפסנתר.
המעברים האלה הם צד מרתק במוסיקה של אבישי כהן. בין ובין מגיע טון נוגה שגם הוא קובע קו אווירה בדיסק ב – Worksong, מעין ניו-אייג' פוגש את הג'אז של ECM. אווירה קלאסית כמעט קאמרית נושבת מ"הייה הייתה" (Hayo Hayta), יצירה בזעיר אנפין – חריגה מאוד בדיסק, אם כי גם כאן יש התפתחות מפתיעה שמשנה לחלוטין את מהלך החלק הראשון של השיר. "שני שושנים" – סטנדרט ישראלי זכה לעיבוד שלוקח את השיר למקומות, שהוא לא ביקר בהם, כולל סולו קונטרבס וירטואוזי שמנהל דו-שיח עם כל ההקשה. הסיום Tres Hermanicas Eran, משלים את המעגל העשיר של כהן בשיר לדינו.
אני אוהב להאזין למוסיקה של אבישי כהן, כי היא נפתחת כמו פרחים מרהיבים באביב, לעולם אינה נכנסת לסטגנציה, מחפשת דרכים להישמע קצת אחרת, מפגיש מנגינה וקצב למפגשים מחניפים.

Avishai Cohen Seven Seas

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. אלבום מדהים. נחשפתי אליו לגמרי בטעות., ואני לא מפסיקה להאזין לו…תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות