נורית גלרון גיל שוחט – אֲתה פה חסר לי

זה מפגש לא רק של וירטואוז עם זמרת מעולה. זוהי אינטראקציה של השראה שטוענת את גלרון באנרגיות חדשות לביצוע חיים

מילים: אביב גפן ושירה גפן לחן: אביב גפן
5/5

מי צריך הרכב מלווה כשיש פסנתר. לא די בפסנתר. צריכים פסנתרן שיתאהב בשיר, גם בזמרת ששרה. תנו לנורית גלרון פסנתרן מאוהב, ועוצמת החסר תהפוך למלודרמה שוברת לב. מדהים, אבל עובדה: שנים היא רצה עם  להקות, ופתאום – פסנתרן אחד.
אם אביב גפן הבין שבלעדי נורית גלרון, השיר שלו לא היה מגיע לאין שהגיע, עכשיו הוא יכול להגיד גם – גיל שוחט. זה מפגש לא רק של וירטואוז עם זמרת מעולה. זוהי אינטראקציה של השראה שטוענת את גלרון באנרגיות חדשות לביצוע חיים. אין מה להוסיף מעבר. כל מילה תגמד. תקשיבו.

גשם כיסה את אספלט הכביש / ביום הכי קר בשנה / ומעיני שלי טפטוף מקומי/ כי יש סדק בלב האהבה
כשהלכת מכאן לא ידעת לאן / מסגרת פניי בחלון / אבל גם בתמונות / לפעמים הדמויות
מקשיבות לטקטוק השעון
ואולי אתה פה חסר לי / אתה כאן אתה שם / ובכל זאת אתה פה חסר לי
ואולי אתה פה חסר לי
אתה אידיוט אמיתי אם חשבת אותי / שאבוא וארוץ עד אלייך / וכלום לא קרה כשאתה לא בסביבה / כן הכל די רגיל בלעדייך
הייתי בכיף מחבקת אותך / מחכה לך בין הסדינים / אני שונאת אנשים / אנשים חלשים שבמקום לדבר הם זזים
ואולי אתה פה חסר לי / אתה כאן אתה שם / ובכל זאת אתה פה חסר לי
ואולי אתה פה חסר לי
מה יקרה אם פתאום / תבוא אליי ותייפה את הכל / רגע של שקט / בחוץ שוב הגשם
ממשיך על הכביש עוד ליפול / ואולי אתה פה חסר לי / אתה כאן אתה שם / ובכל זאת אתה פה חסר לי / ואולי אתה פה חסר לי

שיתוף ב facebook
share

1 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

1 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. וואו כאב ראש אחד גדול… לא צריך את כל החפירות האלה על פסנתר כדי שהשיר ישמע יפה .. לפעמים הפשוט – פשוט יפה.

  2. הנה דוגמא שסך המרכיבים נופל מכל אחד בנפרד באופן משמעותי. גיל שוחט מוסיקאי מחונן, פסנתרן של ממש, וכו' וכו'. נורית גלרון איכותית. או קיי. כבר שמענו את כל אלה אינספור פעמים. מה שאזני שומעות הוא שעשוע של גיל שוחט, שמעטר את שירתה הצפויה של נורית גלרון. תמיד ידעתי שגיל שוחט מאוהב בעצמו עד כלות. הנה לכם ההוכחה. לא הרגשתי שגיל שוחט חש מועקה כלשהיא מהיר היפה הזה. במקום זאת, הוא עסוק בשעשועים ווירטואוזיים מעייפים וחסרי רגש של ממש. הכל, כמעט, טכניקה , נהדרת, אמנם, אבל זה הכל. נסיון מעניין שלא עושה חסד של ממש לביצוע המקורי. אגב, השיר, יוסי, הוא שיר, גם ללא נורית גלרון. ביצוע זקן למדי, לטעמי.

    1. קראתי בעניין רב את מה שכתבת. הכרתי את השיר בפעם הראשונה – היום בלילה, כשהושמע ברשת ב'. מיד אהבתי אותו ואת הביצוע של נורית. נדהמתי ממה שכתבת שהביצוע זקן (?). ממש לא הרגשתי ככה.

      באופן כללי:
      מסכימה איתך בהחלט שכל המוסיף – גורע, והוא הפשוט – הקשה לעשותו.
      לפעמים אמן יש לו אגו גדול והוא כופה את המניירות שלו על השומע וזה ממש מעיק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן