תלמידים יקרים, אתם יכולים לשבת: היום נלמד על משמעות המושג גלובליזציה בחברה שלנו, אבל לפני שנתחיל: יש פה מישהו שיכול להגיד מה הוא חושב על גלובליזציה? אני רואה שתומר מצביע. בבקשה תומר. אתה רוצה לשיר את זה? עם כל הכיתה? ואללה.
טוב, האמת, שזו הייתה התחושה שלי (כותב שורות אלו) כששמעתי את רגאייסטן מזמרים על גלובליזציה, למעשה – ירידה על התופעה של היווצרות קהילה רחבה המשולבת בשוק אחד גדול של כלכלות, תנועות פוליטיות ותרבויות. רגאייסטן מנסה מעין מאמר כלכלי-חברתי נגד התופעה על כל העוולות שיצרה בחברה של ימינו. לא שזה חדש, אבל לרגאייסטן יש משפט אחד שנתקע בשיר ואומר "שמעוני אחים בכל העולם פקחו האוזניים, כי מציון תצא הבשורה – מירושלים" על בסיס דברי הנביא "כי מציון תצא תורה ודבר ה` מירושלים", במשמעות של עם ישראל יפיץ את התורה שניתנה לו ע"י אלוהים כדי להיות אור לגויים… יענו, עם כל הרע שיש בגלובליזציה, עדיין לא אבדה תקוות העולם, או כמו שנאמר – אם תרצו אין זו אגדה, ואשרי המאמין.
מחאה לא חייבת להיות משהו כעסני מדאיג ונוגה. מה היו עושים מפיצי הבשורה מירושלים בלי התרחבות התרבות המוסיקלית שיצאה ממחוזות ג'מייקה. גלובליזציה תרבותית שכזו. מה רע. שמענו כבר מהנוסחאות המתמחזרות האלה, ולא רק מ"הדג נחש", ככה שאין כאן מוסיקה שהיא הבשורה היוצאת מציון, אבל אם הגלובליזציה מובילה לאינטראקציה הזו בין רגאייסטן והעולם, אז לפחות קצת שמח יצא מכאן.

גלובליזציה ,זה דבר פשוט מאוד, ככה מי שיש לו כסף מקבל עוד,
ומי שאין לו כסף מתחנן לירקן , העולם נהיה הרבה יותר קטן ,
גלובליזציה, זה דבר פשוט מאוד ,ככה מי שיש לו כסף מקבל עוד ,
ומי שאין לו כסף נשאר בלי חמצן , והשלם נהיה הרבה יותר קטן,