"אנא קחי את הזמן/ קח את הזמן, אני אוהב קירות/ ללכת עליהם המדים שלי נקרעים בגלל כעסך" מה זה?! אני קורא את הטקסט של ג'וזף ליימן, הפוך וקרוא. אתם מוזמנים לרדת מטה ולתרגם. איזו ליריקה מאתגרת באנגלית.
לפני שאני שובר לעצמי את עצמות המוח, אני קורא בקומוניקט: "חמשת חברי ההרכב משלבים כוחות בכדי לעזור אחד לשני למחוק את שלמדו ולעשות את מה שעושה להם הכי טוב – לבלבל לכם את הספירה ולגרום לכם לשכוח את החוקים" עד כאן הכל מדויק. עם ההמשך קשה לי להתווכח: "הטקסטים מדברים על גישת ה-"דחה למחר", התבוססות בדיכאון אישי והנאה מכך, אי שביעות רצון מתזוזה מהירה ורצון לשלוט בזמן. בד בבד יש רמיזה על 2 מערכות יחסים,אחת של הסולן עם ההרכב, והשנייה עם בחורה, כאשר הבחירה ביניהם היא בעלת סוף פתוח והבקשה ("פליז") נותרת באוויר…" יפה. מי אני שאתווכח. פרשנותם התקבלה.
שנתנחם במוסיקה? היא אכן מנחמת, קצבית וקפיצית ופלצטית (קולות גבוהים, עיבוד ווקאלי שיילמד בפקולטות למוסיקת פופ) קורצת עין, ומיוחדת, בריט פופ ברמה שלא שמענו בארץ מאז Madness ביקרה בארצנו. מי שזיהה כאן משהו ישראלי לפני שנודע לו שזה ישראלי, ראוי לצל"ש. מילים? תנו לליימן את הקרדיט שהוא מבין את הדיכאון של עצמו. לפחות הפך אותו לאחלה מוסיקה.

ג'וזף ליימן – שירה, אוראל תמוז – גיטרה, יובל גורן – בס, ניר יצקן – קלידים, עומרי בלאו – תופים

Please take your time
Take your time ,I love walls
Walking on them ,my uniform is torn for your anger
Cope with my hope though it’s Gray and it’s dancing
Cope with my hope though it’s Gray and it’s dancing