הטון הנמוך בתחילת השיר הנישא על מהלך מוסיקלי נינוח ופשוט אינו מרמז על ההמשך. ההמשך (בית שני) מראה כמה הנינוח והשקט היה איפוק שלפני הסערה הדרמטית. מעבר חזק.
נא להכיר – נפתלי קון. למעשה, נדמה לי, שאין צורך לעשות כזו הכרה, בעיקר למי שמכיר את קון כשדר רדיו (88FM, רדיו אמצע הדרך, רדיו קול רגע ועוד) וגם, כך אומר הקומוניקט, – כתב לאחרים כמו עידן יניב.
אז ככה: עידן יניב אין בשיר הזה. קון מביע מהי אהבה בגוף ראשון (אני) ובגוף שני (את) בטונים שהם – אפשר להבין – הכי קון. כלומר Cool בהתחלה Very Warm בהמשך. הטקסט – קצת קיטש אהבה "לפני שתלך אבקש נשיקה – לפני הגלים שדוחפים בתשוקה את הים", אבל הטון הדואב הזועק למצוקה מאשר – יש סיבה לבכייה בלילה, גם כשאתה גבר.

לפני שתלך אבקש משאלה / לפני שהרוח תגלוש ותיגע, בתוכי / לפני שתלך אבקש שתמיד
תישאר לצדי / הנה עוד שנה שהחורף לא בא / אומרים שאולי הוא פשוט משוגע / ואני,/ מצטער אהובה / אם הכאבתי לך שוב, וגם לי / ואת תמיד איתי / ובלילה לא נרדם / יפה שלי / אם יש בדידות, אני כבר שם / הכל אבוד, הכל אבוד / כשאת יוצאת מהמשחק
זה לא עובר לי