חלום אמריקאי – באירוניה דואבת, כואבת. האשליה הזו שתמיד קשורה באיזה משאלת-חלום הגשמה בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות המתנפץ על מציאות עכורה. אורי אילוז מתעורר וכותב על מוגבלות – נכות שכזו שאומרת שעם כל הניו-יורק הזו, קומה עשרים ושלוש מכוניות פרמיירה של איזה סרט ולינדה בת העשרים ואחת הדוגמניות (הברקה מילולית) – בסופו של לילה, איש לא יחכה לך, אבל את הריקנות ימשיך למלא חלום אמריקאי.
אילוז שר בטון שמשכנע שהתחושה בעצמותיו. רוק-פופ מידטמפו שמתפתח בתזמור גיטרות מלהיב לרוק-נסיעה שמחלחל. אילוז עבור משירה נרטיבית פשוטה לזעקה נואשת. אתה לא חייב להיות זמר מבטן ולידה, וגם לא מצויד בחיספוס של ספרינגסטין כדי לשכנע שאתה סינגר-סונגרייטר.

השקט כבר לוחץ אבל קשה לי לדבר / השד שבי עוקץ אבל קשה לי לוותר / על כל החלומות שלי על כל התפילות / על כל הרחובות בעיר על הנשים הכי יפות / יושב מול המסך ותוך דקה אני גומר / חושב על הפנים שלך כי אין לי משהו אחר / לחשוב עליו או לעשות, להעביר איתו ת'יום / חוץ מחלום אמריקאי
העיר ניו יורק, קומה עשרים ושלוש מכוניות / תכיר את לינדה בת עשרים ואחת הדוגמניות / שהכרתי בפרימיירה של איזה סרט בריביירה / ויש לה אחלה של מניירה היא עושה קצת קפוארה / יש לה גוף כמו מנדולינה ורגליים בלרינה / אנגלית היא לא הבינה, במקור בכלל מוינה / ויש לה יופי של חזון להעביר איתו ת'יום / היא החלום האמריקאי
ומחר כשתתעורר / והלילה ייגמר / איש לא יחכה לך
איש לא יחכה לך
איש לא מחכה לך / איש לא מחכה לך
הראש מלא אבל החדר ריק ואין לי כח לספר / עד כמה שאני זוכר אין לי משהו אחר / לחשוב עליו או לעשות, להעביר איתו ת'יום / חוץ מחלום אמריקאי