המועדון

המועדון

הפצה: היי פידליטי
3/5

רועי דותן מתרגם את תסכוליו בענייני בינו ובינה במקצבי רוק רעננים בשיר "מתגלגלים" ("כל כך רציתי שתהיי לידי/ אבל שיקרתי בעיקר לעצמי") שיר פותח של "המועדון". הנקודה היא שהקול שלו נשמע לחלוטין לא רוקנ'רולי. חבריו ללהקה מגבים בצליל גיטרות מהודק. זוהי שירת הגיטרות יותר מאשר שירת הסולן.
האהבה המתעתעת היא מוטו בדיסק. ב"ממשיך להסתובב" עד שהיא לא מגיעה, אין מאמינים שהיא קיימת. הבנאדם כבר אכול יאוש, נשבר לו מהכל, ואז היא מגיעה בכמויות אפילו גדולות מדי: "קיבלתי יותר ממך עכשיו אני משחרר". לא משהו דרמטי, אבל כתוב בסדר – ללא צרימות.
רביעייה שמתיישרת על מסלול אמצע הדרך במנגינה ובקצב פשוטים, מתכוני סוונטיז. בתזמור הפופ-פולק-רוק הקולח "המועדון" פותחת את שעריה ללא יומרות של חדשנות ואלטרנטיבה.
זעקת התסכול יוצאת גם מ"על הספה": על רקע שגרת החיים הוא מנסה למצוא סיבה "שתעשה לי את זה" מצד אחר – "אולי אני חושב מדי". אני הייתי מעביר את השיר הזה לספת הפסיכולוג. מוסיקת הרוק לא ממש מצליחה לשכנע אותי להיות עם הזמר בבבלגנים שלו.
גם בהמשך, אני מנסה להתחבר לקול הקטן כדי לחוש את הדובר בשיר כשהוא מבקש ממנה – "מתי תתני לי סימן" (ב"קשה להגיד") כמעט באותו קו קצב ומנגינה ממשיכים ל"חלל", עוד לפני שמגיעים לטקסט, קולו של הזמר מתקשה להכיל אותו על רקע שירת הגיטרות. בשיר השישי "אם לא זה" – אני מתחיל לאבד עניין בטקסטים, וגם המוסיקה המתמחזרת אינה מסייעת.
אם המועדון חפצים להיות הרכב רוק מצליח, עליהם לצמצם פערים בין נגינת הקבוצה והביצוע הקולי בשלב הראשון. לא שבכל הפרמטרים האחרים הם מצטיינים, אבל קודם כל – תוכן הטקסטים – שלא לדבר על עומקם – אינו מגיע, למרות הנגינה המשובחת והרעננה.

רועי דותן: שירה, גיטרו, קלידים, נועם ורדי – גיטרות, קלידים, בס, יונתן חרפק – תופים, ניתאי גבירץ – בס, ברק קרם ברק קרם. כל המילים והלחנים: רועי דותן ונועם ורדי. עיבודים והפקה מוסיקלית: המועדון.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן