מוזה

סווינג דה ג'יטאן Swing de Gitanes

עצמאי
4/5

סווינג צועני הוא בעיקר וירטואוזיות של נגינה – עם המון אהבה לסגנון האקזוטי שפותח על ידי דג'אנגו ריינהארדט, גאון הגיטרה הצועני שהספיק בחייו הצבעוניים לשרטט מחדש את גבולות הגיטרה (בין שנוות השלושים לחמישים של המאה הקודמת)
יעקוב חוטר, אורי בן צבי (גיטרות) ואורן שגיא (קונטרבס) חורשים את הארץ לאורכה ולרוחבה כבר 4 שנים, מנגנים בסגנון הייחודי הזה שיש בו מנגינתיות וקצב להאזנה קלה (Easy Listening) אבל גם עושר מוסיקלי מרתק. מדובר בסגנון נגינה קצבי נקישתי (המוכר גם בבלו גראס) בנגינת הגיטרה – מה שמעניק את תחושת הנגינה המהירה ב – Strumming Hand כאשר גיטרה אחת מנגנת את המנגינה.
רבים מהמוסיקאים בז'אנר הזה בעת פריחתו הגדולה בצרפת השתתפו בהרכבי מוזט Musette (המוזט הוא הבלוז, הטנגו והג'אז של פריז. תערובת של איטלקי, ארגנטינאי, צועני) ריינהארדט נודע במוסיקה שמיזגה ניחוח צועני עם הסווינג של התקופה. הרכב הגיטרות המצוין שלו Quintette du Hot Club de France – הוא גם מי שחשף בגדול את כנר הסווינג הצועני סטפן גרפלי והוא גם שהשפיע על "סווינג דה ג'יטאן"
 "סווינג דה ג'יטאן"
אינם עוסקים במהפכות. ננעלו היטב על הסגנון, מנגנים במיומנות, בהתלהבות, בחיות 15 קטעים המביאים קולות וניחוחות מפריז של שנות ה- 30 בטכניקה מצוינת, בקצב דינמי, באוריינטציה של אל תוציא ישן מפני חדש, במעברים קורצי עין, במקצבים מתבקשים, ובעיקר יש לטריו הזה את הניחוח המיוחד של הסגנון.
דג'אנגו ריינהארדט נמצא כאן בשלושה קטעים ביניהם Nuages, הביטלס – בגרסה ל – Honey Pie, הכינור הנפלא של דניאל וולטלינגר נשמע בארבעה קטעים בסטייל גרפלי.
סווינג דה ג'יטאן: יעקב חוטר – גיטרה (Right Channel) אורי בן צבי – גיטרה (Left Channel) אורן שגיא – בס כפול
אורח
: הכנר הבינלאומי דניאל וולטלינגר בארבעה קטעים.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן