"כשהאוקיינוס זוהר – זה מה שמחזיק אותי בחיים", נשמע קול העולה מן האוב. "מפסיד ומתחיל מחדש/ לא, אל תשבור את הראש למה/ אני יוצא ממסלול/ מסתובב באוויר/ צולל לתוך העיניים האלה". חוזרים לאלקטרוניקה של אלבום כ Amnesia. לא בדיוק שירה במובן המקובל, אלא קול שמנסה לייצר תהודה מיוחדת.
The King Of Limbs – על שמו של עץ עתיק שמזדקר ליד אולפן ההקלטות של הלהקה. אלבום שמיני. צליל שהשם "אקספרימנטאלי", לא יחטיאו, בטח לעומת הקודם In Rainbows – במיוחד בשימוש כבד באלקטרוניקה.
האם רדיוהד משתנים, מנסים להיות באזור של ארקייד פייר? התשובה שלילית. יש להם יסודות מספיק עמוקים לעשות עוד אלבם מיחוד שמתחיל לחלחל אחרי הקשבה שלישית לפחות. תקשיבו ל – Feral. צלילי סוף העולם. בס שעובד שעות נוספות, קולות מסונתזים מהדהדים. Lotus Flower הוא קטע אלקטרוני מצויין.
There's an empty space inside my heart
Where the weeds take root
And now I'll set you free
I'll set you free
וגם הבלדה החלומית – Codex בקולו הדואב של יורק: "אחיזת עיניים/ קפוץ לסוף/ לתוך אגם צלול/ אף לא אחד מסביב/ רק שפיריות מעופפות/ אף אחד לא נפגע/ אינך עושה משהו רע / החלק ידך/ קפוץ לסוף/ המים צלולים ותמימים…. "
Sleight of hand,
Jump off the end.
Into a clear lake,
No one around.
Just dragonflies,
Flying to the side.
No one gets hurt,
You're doing nothing wrong.
Slide your hand,
Jump off the end.
The water's clear and innocent.
The water's clear and innocent.
Give Up The Gohst – שמימי בהרמוניות, מנגינה שלוקחת אל מסלול החלום. נוגה באווירה. הגדרה מחדש של פופ אלקטרוני? לא הייתי מרחיק, אבל כיצירת פופ אלקטרונית, יש כאן יופי קסום. ובמילים פשוטות: אינך יכול להסיר את האוזניות. צאו למדיטציה עם טום יורק ורדיוהד. רק חבל שזה קצר. רק 8 שירים.
