קיסריה יש לו כבר? נוקיה? תעדכנו אותי. לפי הלהיטים שמיצרים עבורו יצרני הפופ הקליל הקליט והשטוח, הוא מגיע לשם. לא בדקנו עדיין אם יש לאבי בן אבו העוצמות להחזיק שלושת אלפים וחמשת אלפים, אבל מתברר שהגיעו ימים, שאתה לא צריך כריזמה של שלמה ארצי כדי למלא אמפי רומאי. הקהל מגיע רק כדי שרקדניות יענתזו ליד זמרים שמסלסלים יפה. והשיר הזה – בדיוק זה. כמו בפסטיגל. קייקוב כבר מתאים עצמו לכל זמר, לכל מסגרת.
מה השיר? הוא מחפש אותה "בין הרגש והחשק", יענו שעה – אוהב נטו, שעה – מתחרמן עליה ברוטו. ככה זה בחיים, יגיד לי סהר חגי, שפתח רשת סניפים לייצור להיטים קלילים לפי הזמנה. תרצו מילים יפות? בבקשה: "כמו הכוכבים את מתקדמת מקרבת את המרחקים". אני לא מאמין שסימן השאלה שאני התכוננתי לשים ליד השורה, עלה בדעתו של אבי בן אבו. הוא חומר ביד היוצר. העיקר שיש לו להיט לסלסל, שיר שישמח לבבות, שיצהיל וילהיב ושיורד סלולארית וכמה שיותר עד שיהפוך שיהפוך העצב לאושר גדול. מה צריך יותר.
אם הלכתי וחזרתי הכאב נשכח/ בין הרגש והחשק מחפש אותך/ מהיום זה רק היום/ בלי מילים על האתמול/ יבוא מחר/ תראי שכבר
מעכשיו אני כבר כאן/ אני לך מוכן/ הזמן רץ מנוגן/ מהיום אני רק בשבילך/ עד אלייך הולך
בא והופך/ את הלילה לבוקר/ מאיר לך חלום/ את כל העצב לאושר גדול
רק הלילה כל הלילה/ כמו הכוכבים/ את מתקדמת מקרבת/ את המרחקים/ מהיום זה רק היום/ בלי מילים על האתמול/ יבוא מחר/ תראי שכבר/מעכשיו ועד הסוף/ לא נסתיר ורק נחשוף/ תראי אותי
תגובה אחת
המלודיה מאוד אבל מאוד מזכירה את bleed it out של לינקין פארק. במקרה?
אגב, יוסי אתה תסקור גם את האלבום של דנה עדיני מתישהו?