העצים והדבורים

The Trees & The Bees

הפצה: היי פידליטי
3.5/5

שני קולות שחוברים לאקוסטי לתזמור הקלאסי, חפים מפרודוקציה עכשווית שרים: "ניסיתי לחצות את הים, לא רציתי להיות, ניסיתי לברוח, אבל הייתי מדי חלש". 
אני פורש את חוברת הדיסק וקורא בתחתית הדף ציטוט מאת פול אוסטר: "נדמה לי שתמיד אהיה מאושר במקום שאינני בו". Sea Story שפותח נוגע במהות הזו. הקולות הם של רן שבתי שכתב והלחין ודנה לוטרמן, גם דניאלה שמר שמנגנת צ'לו. תורמת לעיצוב ה – Chamber Music של
עצים

והדבורים, בשילוב של כלי מיתר.
דיסק קצר. 8 קטעים, 6 מושרים. גם ב –  Our Conversations ("אני צועק/ את בוכה/ אני מנגן / את עפה/ לפני שעיני יבשו") קיים העומק הקלאסי שמייצר צליל הצ'לו הקודר. רק  ב –  An Afternoon Walk משתחררים מהאיפוק הסולידי – באמצעות כלי ההקשה שלי נדב גיימן, וכאן נוצרת דרמה מסוימת.  הקולות שרים: "להריח אותך שוב/ לצבוע אותך בצבעי כאב" ו"מעולם לא חשבתי שתחזרי הביתה/ אכזבה עלולה לדפוק על הדלת"
הגדרות סגנוניות? כשאני מגיע ל – After Party, אני שומע את להקות הפולק סונגס ששרו לפני 50 שנה Blowing in The Wind. גם Plans For The Winter משאירם במתחם הפולק של פעם, מאוד פואטיים, מאוד מעודנים. פולק קלאסי? בבקשה.
ככה שרים היום? – לא. מצד שני, אם נתחבר לפול אוסטר – יש געגועים למקומות שאנחנו כבר לא נמצאים בהם. יתכן שהאושר (האבוד) נמצא שם, ולשם לוקחים אותנו רן שבתי (שירה, גיטרה), דנה לוטרמן (שירה), דניאלה שמר (צ'לו), נדב גיימן (כלי הקשה) בהפקת אדם שפלן. מצד שני: זה קצר מדי, ויש תחושה שהם עדיין לא מיצו את הפוטנציאל הגלום ממש כאן.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן