אני שומע 17 שירים של אייל גולן. במילים: שבעה עשר. במילים צרכניות: תן תמורה לשקלים. גולן לא נולד אתמול: שבעה עשר הם ככל הנראה תמורה נאותה יותר למתנת חג. ויש השנה תחרות, שפע כזה לקראת הפסח לא היה. כאיש עסקים, הוא ככל הנראה מריח נכון ממני. יכול להיות שזה חלק מהפייט המסחרי, אם כי אין ממש סיבה אומנותית דחופה לכל כך הרבה שירים. היה מוריד שניים שלושה, לא היה קורה שום אסון, ועוד היה מקבל נקודות זכות מכותב שורות אלו. ויש פה לפחות כמספר הזה, שאילו נשארו בחוץ, העסקים של גולן לא היו ניזוקים. מצד שני שירים מהסוג האלמותיים – "חלק מחיי" של אביעד פניו הם הלחם והחמאה והשמנת של גולן.
אישית, אחרי שבעה שירים נעצרתי לסיכום ביניים, כי הדרך עוד ארוכה, וכיוון שתפסתי את הפרינציפ, יצאתי להפסקה.
מוטו: היא הטובה בעולם, תמיד נמצאת בנשמתו. כמובן, היפה בעולם. עריכה: בלדה עצובה- כנגד שיר קצבי שמח וכך הלאה. עצוב-שמח. שקט-קצבי. האיזון הזה נשמר בקפידה. תכנים: בבלדות העצובות יש קטעים של קודש (זוג נאהבים כמלאכים בשמיים) גם של קנאה ("כשאחר יסתנוור מהאחר בעינייך/ יטעם את הטעם של שמך") של כאב ובדידות. כותבים ומעבדים: גויסו כל מיטיביו מדורון אלימלך ואליאב מועלם, דרך גילי זכאי, גיספן וליאון, רמי לב, תמיר צור, שגב ולמאי. מי אינו רוצה להיות בנבחרת של אייל גולן. כולם יודעים פחות או יותר דרישותיו. אין הפתעות. אין נטילת סיכונים.
חזרתי מהפסקה. קרה משהו? חידושים? לא תאמינו אבל מצאתי רגאיי חאפלה. נקרא "רציתי רק לדעת" של רותם כהן. רגאיי בין שבע עשרה שירים – אין בעיה.
"ללכת או להישאר" שר גולן ומטפס לאחת מפסגותיו כדי לשיר על התלבטות בין שתי אהבות, שמא יפסיד הכול. ואחר הסלסול הנוגה, איך ידעתם יבוא הסלסול השמח – "מתפוצץ בגללך". הוי, הוי. איך העצוב הפך שמח. מחפש את הדבש בשפתיה, אבל היא נסגרת לו. תרקדו לפני שיבוא העצוב הבא: "החיים האלה לא נתנו לי שקט/ עד שבאת והסתדר פתאום הכול" השיר נקרא "בשבילך" (לטל שגב יש את הלחן ה"סאן רומאי" השובה הזה) וגולן מזיל "הרבה דמעות אהבה". שמח? "בואי נברח". לחן עממי בולגרי? מצא את ההבדלים (משהו בתזמור) ואז עוד עצוב – "אלין" (לא, לא ה"אלין" של כריסטוף הצרפתי, אבל – תעמעמו). אחד הלחנים היפים, בסטייל הישן עם מעבר פסנתר יפה.
דבר אחד ייאמר לזכותו של אייל גולן: הוא שומר על הקו שלו מכל משמר. מגייס את קולו באותו טון רגשני מופלא לכל שיר, יהיו המילים אשר יהיו.
11 תגובות
"וקולי נמלא געגועים, מה הייתי לך ואת נדרשת…."
אשרינו שזכינו להיות בדורו של הזמר הכי גדול
האלבום הכי גרוע בקריירה של אייל יש פה שני שירים טובים בלבד בכל האלבום והם חלק מחיי וכשחר שכתב נועם חורב כותב מוכשר מאוד שעוד נשמע עליו בעתיד
לכל מי שמעז לדבר נגד הזמר המופלא הזה תקשיבו טוב יחתיכות חסרי חיים אם הייתם מבינים טיפה בוסיקה אולי הייתם מדברים בצורה הגיונית,אייל הגיע לאן שהגיע לא בחסד אלא בזכות קולו הנדיר שלא היה ולא יהיה כמוהו,כל ההצלחה שלו היא לא בגלל חבורת יחצנים שמחלקים כרטיסים לאנשים אלא אך ורק בגלל קול הזהב שאין ולא יהיה כמוהו!!!
אלבום מצויין ומגוון,הבלדות באלבום אחת אחת תענוג לאזניים ולנשמה,יש גם כמה שירים קצביים טובים,הפקה מעולה והביצועים של אייל מדהימים,כל פעם מחדש מצליח לרגש ולהפתיע,קול אדיר, הגשה מושלמת,גדול זמרי ישראל בכל הזמנים.
אייל גולן הוא אחד הזמרים עם היכולות הווקאליות הגבוהות ביותר בארץ.אלבום חזק מאוד! רוב השירים באלבום ברמה גבוהה.אם הוא חרטה,אין כמעט יותר מה לחפש במוזיקה הישראלית…
אומנות אמיתית אין כאן.
תחרשו שוב על קולו של אייל גולן ותהנו.
כשאני רואה את אייל גולן מצטלם עם הגיטרה בא לי להקיא הכל זיוף אחד גדול פתטי ולא אמיתי איזה גועל שיחנק עם כל הכסף שלו איפה הוא ואיפה זהר המלך שמיים וארץ אייל הוא הצל הוא אף פעם לא יהיה הדבר האמיתי זיוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!
עוד אלבום מפס הייצור המאוס והדביק של מפעלי אייל גולן.זה כבר לא מוזיקה זה מפעל לייצור כסף.אנשים תתעוררו-מוכרים לכם זבל באריזת זהב וזה עדיין זבל.אייל גולן הוא לא מוזיקאי הוא איש עסקים-דיסקים-בושם-דוגמניות-איפה הוא ואיפה האומנות האמיתית.הכל חארטה בארטה.אייל גולן הוא זיוף ועם ישראל לא טיפש הנפילה בוא תבוא ויפה שעה אחת קודם.
יוסי יוסי.אתה פשוט מפחד להגיד את האמת מול הגדולים.אתה מפחד לכתוב שאייל גולן הוא זמר ספר טלפונים שאין לו סטייל בשיט שהוא לא מחדש דבר שאין לו אמירה ושבעצם הוא רק אחד מאלף.אתה פחדן יוסי.אתה מפחד שאייל גולן וחבורת היחצנים הדורסניים שלו ימחצו אותך.חבל.פעם היה לך אומץ אבל כנראה איבדת את זה עם השנים.עצוב.
אין על אייל בעולם הזמר הישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים ואין על זה ויכוח אלבום מצויין הטוב ביותר שלו