הכל בסדר

מור מנדל

מילים: אורי מסטצ'קין ומור מנדל לחן: מור מנדל עיבוד והפקה מוסיקלית: טל פורר
4/5

הכל בסדר?!  מור, את בטוחה?  תלוי את מי שואלים: כששואלים אותי – "הכל בסדר?", אני לפעמים מתחבט אם לענות "בסדר" או "הכל בסדר", שזה אחלה בסבבה, אבל יש גם גרסה פולנית: "שלא יהיה גרוע יותר" או גרסת הפטליסט – "חי, קיים, נושם ושורד". אני משתדל לא להגיע לגרסת המיואש: "אצלי על הפנים".
מור מנדל, נדמה לי, לקחה את תפקיד ההמייעצת המרגיעה – "נסה לשחרר" וגם – כשכואב ונשמה שאתה משתגע – לא להחזיק כאב, אלא להשתחרר, שהרי אחרי הכל – השמש מאירה לנו, והכל בסדר. מה עושים בדיוק? לא לחפור?  
לא בטוח שחרדים ודכאוניים למיניהם ילכו על זה. לומר לבנאדם: אל תדאג, זו חוכמה קטנטנה, נדמה לי שההצעה נובעת קודם כל מרצון  להרגעה עצמית. כמו לומר: בוא תאמין שהכל בסדר. אולי טוב למור מנדל, אך בשביל הבעייתי באמת, תצטרך להרחיב, אולי לתת מרשם יותר מדויק.
המוסיקה הרבה יותר סם הרגעה, שיר נסיעה מלודי סימטרי יפה, הטונים, רוק ברוח פולק אמצע הדרך, ולפחות הטונים הטיפה נוגים של מור משכנעים שהיא מאמינה במוצא פיה האופטימי, וגם הצלילים יכולים לעשות טוב למי שאצלו לא הכל בסדר. שירו איתה – "הכל בסדר עכשיו".

מי שרע לו- מי שבא לו/ מי שליד, לא מרגיש מיוחד/ מי שאין לו – מי שחסר לו/ נסה לשחרר, להתעורר/ איש לא יודע- חושב משתגע/ בנאדם- תגיד לכולם
הכל בסדר/ הכל בסדר/ הכל בסדר עכשיו- תגידו/ למי ששואל, למי שמרגיש לבד
כשנוגע, כשפוגע/ כשלא מסתדר- אל תחשבי לוותר/ כשכואב לך, כשבוער בך/ אל תחזיקי כאב, שחררי את הלב/ שמש עולה לה/ חמה מאירה לה/ היא כאן- להגיד לכולם
הכל בסדר/ הכל בסדר/ הכל בסדר עכשיו- תבינו/ תיקחו נשימה, תוציאו קצת רוח טובה/ הכל בסדר/ הכל בסדר/ הכל בסדר עכשיו- תגידו/ למי ששואל, למי שמרגיש לבד

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. יש לי סמפטיה לזמרת הצעירה והנחמדה הזאת. זאת לאחר השיר הקודם והמקסים שלה, "לעוף". השיר הזה ( הכל ) בסדר, וזהו. והבעיה כאן – העיבוד. לא הוקדשו מחשבה ודמיון לעיבוד. נורא צפוי, "נכון" ולא מעניין. לפעמים צריך לעזור לשיר עם רעיון עיבודי שיוסיף להחנפה לאוזן, למשל ליין אבוב או בסון היה יכול להיות מעניין כאן. התוצאה נסבלת, אבל לא יותר מכך. קצת חבל.

  2. באמת כשאני חושב על זה אין טעם לחפירות ולדיכאונות. פשוט צריך להשתחרר כמו שהיא אומרת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות