איזה מחיר היא בדיוק משלמת על הגעתה לעיר? שורטי שרה: "אם לשלם את המחיר אז לפחות שיהיה נעים". אבל מה המחיר? מבטים שננעצים על היותה במכנסים קצרצרים? הזיונים? חיוכים שמשקרים? צפיפות? סירחון שבאוויר? בנים בגופיות? מה הבעיה שלה? בטח שורטי יודעת יותר ממני מה היא רוצה להגיד. אולי אסי עזר ששרבט יהיה לה לעזר.
טקסט מקרי, אפילו סתמי משהו. מצד שני, יש לשורטי מנגינת פופ קליטה יותר מסבירה, יש לה קול חזק, אולי איזו עוצמה רוקרית, אבל הסך הכל לא עוברת רף כדי להתקבל למועדון הזמרות הגדולות בביצת הרוק המקומית, למרות ההפקה האינסטנט-מהוקצעת.
ונכנסתי אל העיר, בלאגן שבאוויר/ לשלם את המחיר, על הרצון להיות צעיר/ במכנסיים קצרצרים, מבטים מסונוורים/ עם הגוף לעננים, מחייכים ומשקרים/ איך נגעתי לו ביד, במין רגע מיוחד/ לא רציתי להחזיר, יש בי דחף להכיר/ כשנפלנו למיטה, ים של משחקי שליטה/ מבחוץ יש אור בהיר, על הבוקר שמזהיר
פזמון: ברוך הבא לתל אביב, תסתכל איך מסביב/ היא מלבישה אותך בצבעוני/ צפוף, צפוף, צפוף פה
ונכנסתי אל העיר, סירחון שבאוויר/ להילחם עם הגלים, מבטים מבוהלים/ על בנים בגופיות, טעויות ותהיות/ חומרים לא מוכרים, חיוכים שמשקרים/ איך רציתי אומנות, על סרטים וריקנות/ לא רציתי להגיד, הלבד הזה מפחיד/ כשנפלנו על הגב, והרגשת מאוהב/ ממרומיי הבניינים, הנשרים מתבוננים
פזמון: ברוך הבא לתל אביב, תסתכל איך מסביב/ היא מלבישה אותך בצבעוני/ צפוף, צפוף, צפוף פה
אז נכנסתי אל העיר, בלאגן שבאוויר/ אם לשלם את המחיר, אז לפחות שיהיה נעים
פזמון: ברוך הבא לתל אביב, תסתכל איך מסביב/ היא מלבישה אותך בצבעוני/ צפוף, צפוף, צפוף פה