לקראת קיסריה

אתניקס האוסף

0/5

לא פעם ולא פעמיים שאלתי את עצמי: איך אתניקס עדייין קיימים? איך זה שחבריה אינם מחפשים כיוונים חדשים? למה הם מחזיקים בקרנות הלהקה כברירת מחדל אולטימטיבית? השאלות נבעו מהתחושה שהלהקה מיצתה את עצמה. אבל מתברר שברוק המקומי שרידות היא לעיתים ברירת מחדל.
אתה ממשיך להיות קשור בטבורך לספינת האם
, גם כשהספינה כבר במצב של מוצעת למכירה כמציאה. השנתיים האחרונות כנראה העלו מחדש מניות של כמה מלהקות הצמרת לאו דווקא משום שהן בישרו על כיוונים חדשים מסעירים. "כנסיית השכל" סימנה נתיב מיינסטרימי חדש ומרתק. אבל להקות כמשינה ותיסלם המשיכו בגדול למחזר את הישן והטוב. "הדג נחש" הזרימה דם חדש וטרי לרוק המקומי, אבל להקות אלטרנטיבה משובחות כמו "אלג'יר" התפוגגו.
אתניקס חוזרת ומוציאים אוסף של 19 שירים מכל התקופות, לקראת ה"שריר" שחבריה עושים – הופעה ביולי בקיסריה. קיסריה כבר לא ממש רף גבוה שאי אפשר לעבור אותו. להיטיני החאפלות הוכיחו כי עם ישראל מוכן לצאת לדרכים ולהיתקע בפקק גם כשלא מדובר בשלמה ארצי
למעשה – למה נזכרו רק עכשיו? מדובר בלהקת קונצנזוס, לא הרכב רוק אוונגרדי/מחתרתי, שאפילו הגיע למגרש ה"מזרחי" הים-תיכוני, למשל ב"מתי לחזור", צליל הדאנס של "קטורנה מסלה" שבו אירחו את זהבה בן, וגם ידעו לשתף את זמרת קונצנזוס כריטה ב"אגדת השמש והירח". וגם – הרבה מאוד להיטי דאנס.
 אז למה לא קיסריה עד עכשיו? יש למישהו תובנה בעניין? מדוע עכשיו זה נראה כצעד עם פחות סיכון? התשובה החלקית: אם אייל גולן, קובי פרץ, דודו אהרון, עופר לוי וליאור נרקיס יכולים – גם הם יכולים. הקהל מוכן להוציא את כספו על כרטיסים, גם על אמנים שבעבר כמעט לא פתחו קופות.
אבל עזבו קיסריה: יש תחושה שמאז סוף השמונים, אתניקס לא ממש מוצבה בשורה אחת עם להקות ככוורת, תמוז, משינה, תיסלם, כנסייית השכל, החברים של נטאשה. אני מקשיב מחדש לשירים כ"שיר ישן", "ציפור מדבר" (המצוין), "כתם הפרי", "היא לא תשוב", "ג'סיקה", "תותים" (המצוין) "אמונה" לשירים של זאב נחמה (מילים ולחנים) ותמיר קליסקי (לחנים) ויועד נבו (לחנים), ומתקשה להחליט אם הזמן שיבח אותם כיין טוב. לנחמה היו מיני הברקות פיוטיות: "אשלח לך מלאכים עם כעכים שקופים/ שינגנו לך שיר ישן" ("שיר ישן" מתוך "מסאלה" 1991) אבל הטקסטים שלו עם כל הדמיון הפורה היו לעיתים תלושים או מופרזים – "את עמוד האש לפני המחנה", הדימוי התנכ"י ב"ציפור מדבר" ("אתניקס" 1989). מצד אחר – שירים חברתיים כ"היא לא באה" ("פופ" 1996) על עמליה שירדה לאוסטרליה והפכה לעמליה ג'ונס, שניסו להעביר מסר, או שירים על רקע מלחמות – "תותים" – טקסט איכותי שנכתב אפרופו מלחמת לבנון. "BMW שחורה" הוא, לטעמי, אחת הפרודיות הגדולות על תרבות החאפלה המכונה "מוסיקה מזרחית", אבל "מתי לחזור" משיריהם האחרונים, הוא מיחזור נוסחה ים תיכונית, שלעומתו השירים הישנים של אתניקס נשמעים מוסיקה קלאסית, וגם כתבתי בביקורת על הסינגל הזה – להיט קליט, אבל מה עם מקוריות? במקום שאתניקס תוביל חידוש – היא ממחזרת את הממוחזר.
מה שמעיד שאתניקס לא ממש ממציאה עצמה מחדש. נדמה לי שאפילו שיר כ"געגועים" אינו מבשר על כך: ההתרפקות האמוציונאלית של נחמה לא חוללה את הפריצה שתצדיק קאמבאק בגדול, הגם שנחמה מצליח להביע ערגתו לאהבה של אז (אפרופו "ללניה" של דונובן) שממנה נותרו רסיסי מלח צורבי פצעי געגועים. ואם יש עדיין משהו שיכול להניע את אתניקס לכבוש את קיסריה הם פצעי הגעגועים האלה.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

6 תגובות

  1. מר חרסונסקי (המאוד לא מכובד מכיוון שאינו יודע לכבד את הזולת).
    על כתבה כמו שלך אפשר לצטט את הסטיקר: כמה רוע אפשר לבלוע… כמה צרות עין.. כמה שאתה פאתטי …
    וצוחק מי שצוחק אחרון!!! אתה תישאר מבקר עלוב, מתוסכל ומשועמם ואילו שאר האנשים בעולם יעבדו בעבודה עם יעוד, שליחות ומשמעות כי בכתבה שלך אין שום משמעות לתוכן.סתם מקבץ של הבל הבלים תלוש מהמציאות ומפוברק עד יסוד הפרטים הקטנים, חבל בשבילך הביזוי העצמי שלך, תעשה שעורי בית לפני שאתה מבזבז דיו וכמה עצים של קק"ל (במושגים של פעם כי בדיוק לשם אתה שייך = לעבר).

  2. תמיד צחקקתי כשקראתי את הביקורות הרעות שאתניקס קיבלה…אין מה לעשות..אפשר גם ללגלג על כל אלה ששילמו 1000 ש"ח כדי לראות את בוב דילן אבל כל אחד וטעמו במוסיקה..אני עם אתניקס הלכתי והולך בדם ובאש וכבר יש לי כרטיס לשורה הראשונה..(אתם לא רוצים לדעת איך השגתי את זה)…כנראה שיש אנשים שצריכים להתפרנס מביקורת רעה ויש עיתונים שצריכים כותרות כדי למכור..אגב..בקשר לשורה מ"ציפור מדבר" -את עמוד האש לפני המחנה..מה מופרז בזה בדיוק..?חחח..באנגלית אומרים GET A LIFE…כנראה שבאמת הצרות בעולם נגמרו והגענו לשלום עולמי אם זה מה שמעניין את האיש שכתב את הכתבה הנ"ל…אני גם לא יודע אם אכן אייל גולן סירב לשתף פעולה עם אתניקס כמו שכתבו לא מזמן וגם לא מעניין אותי כי העתונים של היום הם עטיפות הדגים של מחר..ואגב אני לא אוהב דגים..
    נתראה בקיסריה..

  3. שלום,

    לדעתי השאלה לא צריכה להיות "למה לא קיסריה עד עכשיו?". כמעט בכל אספקט של פופולריות תמצא שאתניקס היא מהפופולריות שבלהקות הישראליות בעבר ובהווה, אם לא ה-…: להקה שנבחרה 6 פעמים כלהקת השנה (יותר מכל להקה אחרת), שהציבה פעם אחר פעם שירים במקומות הראשונים במצעדי הפזמונים (ראה ערך שנת 93- שיר השנה- ג'סיקה, מקום שני ומקום רביעי- הישג נדיר), שהופיעה במקומות גדולים (כולל מופע ענק בפארק הירקון), ולדעתי הפרמטר הכי חשוב- מכרה המון תקליטים (כמעט כל אלבום שלה הגיע לזהב, ורובם גם לפלטינה). לא תמיד פתיחת קופות מראה על פופולריות. מכירת תקליטים, לעומת זאת, מראה עליה הרבה יותר. כשאתה קונה תקליט/דיסק, סימן שאתה באמת אוהב את האומן, כי הרי אתה מתכנן לשמוע אותו שוב ושוב, לעומת זאת, הופעה היא משהו די חד פעמי, ולעיתים אתה הולך אליה פשוט כי חברים שלך הולכים אליה או פשוט
    כי זה מה שיש בקרבת מקום מגוריך בזמן המתאים לך.
    אתניקס, כאסטרטגיה, בחרה כנראה להופיע יותר בהופעות סגורות (אם כי גם פתחה קופות אין ספור פעמים). הצעד הזה התברר כנכון, ולראיה: הלהקה לא התפרקה, ומצבה הכלכלי איתן ביותר, כ"כ איתן עד שמאפשר לה לפתוח לייבל הפקות משל עצמה ("סולטן") ולהשקיע באומנים אחרים. אני לא בטוח שאומנים אחרים שפתחו קופות, מוזמנים להופיע כ"כ הרבה פעמים בהופעות סגורות.
    לכן, השאלה לדעתי לא צריכה להיות "למה לא קיסריה עד עכשיו?", אלא למה אתניקס לא זכתה להכרה שהיא ראויה לה עד עכשיו. עצם העובדה שהמבקר שואל הכיצד אתניקס לא מוזכרת בנשימה אחת עם להקות כמו תיסלם ומשינה רק מראה את גודל האבסורד: הלהקה הוותיקה מכולן, שהצליחה לא פחות מתיסלם ומשינה, ולא נזקקה לפירוקים ולאיחודים מעולם,

  4. היי יוסי. אני לא יודע איזה אוסף קיבלת אבל כמו שיוסי הנתנייתי אמר הסיגנון של אתניקס מגוון מאוד.
    בקשר להופעה , אתניקס מופיעים בהרבה מקומות פתוחים וסגורים בחינם ובתשלום כמו כן הם מוציאים דיסק חדש ומכן אני מסיק שהם באמת להקה חייה ובועטת.
    וחוץ מיזה עם כישרון כמו שלהם הם יהיו איתנו עוד הרבה זמן , אולי לא בתור להקה אבל בטוח בכתיבת מוזיקה טובה לזמרים צעירים או וותיקים.

  5. תודה ליוסי. אני בכל זאת שמעתי אוסף שהגיע אלי דרך יחסי הציבור של הלהקה, יתכן שזה אוסף סגור לתקשורת לצורך דחיפת המופע בקיסריה. אם לא נועד לצאת לשוק – אז הנה רעיון טוב להוציא אותו. וגם הרעיון להגיע לקיסריה – מצוין, הגם שאני מסתייג מביקורת למפרע כמו שכתבת "לראות הופעה טובה של להקה חיה ועדיין בועטת". מנין זה? עכשיו חובת ההוכחה עליה.

  6. מר חרסונסקי
    מבקר במעמדך לפני שרושם משהו צריך לבצע בדיקת עובדות.
    אתניקס בכלל לא עומדת להוציא שום אוסף, הם עומדים להוציא דיסק חדש שיקרא "געגועים" באמצע חודש יוני.
    כמו כן תמוה מאוד המשפט שרשמת "שאתניקס לא מחפשת כיוונים חדשים"
    אתניקס בכל שנות קיומה הקדימה את זמנה בכל סגנון מוזיקה ונגעה כמעט בכל סגנון אפשרי אם זה פופ,רוק,יםתיכוני,מוזיקת עולם אלקטרוני,דאנס היפ הופ והרשימה עוד ארוכה.
    אני מציע לך להאזין היטב לכל 14 הדיסקים שהם הוציאו עד עכשיו ולעמוד על גודל הביקורת הלא הגונה שלך.
    טוב אתה מאז ומתמיד לא חיבבת אותם אבל לא נורא על אפכם ועל חמתכם הם ימשיכו יופיעו ויקליטו.
    בזמן שהם היו הלהקה הכי מצליחה בישראל לא היה לך שום מילה טובה לכתוב עליהם אז שעכשיו יהיה לך.
    וכמו שאמרתי דיסק מספר 15 מתבשל בימים אלה ויצא בחודש הבא.
    ואתה בכל זאת מוזמן לקיסריה כדי לראות הופעה טובה של להקה שעדיין חיה ובועטת.

    בתודה יוסי זבולונוב מנתניה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות