שאלתי שתי בחורות מאחורי בסוף הערב: "נהניתן"? הן ענו לי בשקיקה: "בטח!" ידעתן שרוג'ר גלובר (נגן הבס) לא הגיע? "מי?" שאלו. על ריטשי בלקמור שמעתן? הן חייכו זו לזו כאילו – מה הוא מבלבל לנו ת'המוח. מיהו איאן פייס על הבמה? החיוכים הפכו ל"יאללה עזוב אותך". רגע, מה שם הלהקה שהגעתן לשמוע: "דיפ פרפל" הן ענו ביחד. נרגעתי.
אני לא יודע כמה מהארבעת אלפים שגדשו את קיסריה ידע כי רוג'ר גלובר דפק ברז, לפי איאן גילאן – "כי הוא בהריון" (כלומר ככל הנראה אשתו), אבל מה חשוב: הם באו להשתתף בחגיגה, קנו מבעוד מועד כרטיסים לדיפ פרפל האגדית, בטח רכשו חולצת הלהקה בחוץ במחירים מפחידים. שיטת העדר או המפה לאוזן או להגיד ש"הייתי בדיפ פרפל"
במקום גלובר, שכרו דיפ פרפל את שירותיו של בסיסט צעיר מאוד, ממש לא תואם פרצופיהם הקשישים. ריטשי בלקמור כידוע כבר מזמן לא עם הלהקה,את מקומו ממלא סטיב מורס, שהופיע כאן גם ב-2008. גם הוא אינו משתייך לאיזו גרסה בהרכב האגדי, אבל הוא גיטריסט מיומן ויצירתי, שעליו נשענת דיפ פרפל שנות האלפיים. התרומה של מורס לדיפ פרפל העכשווית משמעותית בסולואים הראוותנים הארוכים. מי שגדל על ג'ון לורד בעמדת הקלידים – מקבל בגרסת האלפיים את דון איירי. גם כאן זה אינו המקור, אבל עושה עבודה טובה.
איאן גילאן? לא ניתמם. הזמן האכזר מחבל באלילי נעורינו שאיבדו את מחלפותיהם. צריכים להשלים, לעצום עינים ולהקשיב לקול. כן, זה הקול, זה איאן גילאן, אבל קצת פחות, לא הכי הבנתי מה נכנס בכל הפוגה קלה או קטע מעבר מאחורי פרגוד שחור שנבנה עבורו במיוחד על הבמה. צריך להודות בעובדות. הגיל בולט יותר אצל אלילי רוק מאשר סתם בני אדם. נדמה לי שכשהוא היה צעיר שופע תלתלים – דיפ פרפל לא עשו שימוש במחיצה כזו על הבמה. האמת היא שלא פשוט להיות אליל רוק בן 66, גילאן עם קול פחות טוב מבעבר עושה את העבודה. בלעדי גילאן (שניגן גם הרמוניקה ב – Lazy) המותג דיפ פרפל – ירד מהמדפים ויחזור לפנתיאון של הרוק.
דיפ פרפל 2011 היא מותג שאמנם שייך לפנתיאון של הרוק. כמותג – יש מי שדואג להחיותו ולשווקו בעולם. ראיתי אותם ב-2008 (עם רוג'ר גלובר). הפעם כבר הייתה לי תחושה שאני שומע הרכב שבא להוכיח שהמימדים המיתולוגיים של דיפ פרפל ההיא לא גדולים על מידותיו ב-2011. Rock Show לנוסטלגיקנים. אז גם מי שחושב שעדיף שדיפ פרפל נשארת בעיקר בתודעה כלהקה ההיא מהשבעים – צודק. מצד שני מי שהגיע לשמוע שחזור – קיבל שחזור טוב עם שניים שלושה להיטים שהוא הגיע במיוחד עבורם (כן, גם "עשן על המים" שכולם שרו)
דיפ פרפל אחרי כל השינויים והחילופים הגיעה לשמור על המותג, שממשיך לגלגל מיליונים. אני יכול להבין גם את מי שחש – שאולי מוטב שהייתה נשארת אצלנו בתודעה כלהקה ההיא מהשבעים. מצד שני: קשה להתווכח עם מי שחווה ריגושים מעצם המפגש עם הלהקה, כי דיפ פרפל 2011 בהחלט אינה מביישת את המותג דיפ פרפל.

דיפ פרפל – מסיבת עיתונאים בישראל

דיפ פרפל קטעים מההופעה