השקת Seven Seas

אבישי כהן טריו

אמפי שוני בנימינה
4.5/5

טריו אבישי כהן נחת באמפי שוני למחרת פריז. ההופעה ה-51 (!) בחודשיים וחצי האחרונים. האמפי מפוצץ. מופע ג'אז סולד אאוט של ג'אזיסט ישראלי. יש דבר כזה. האמת? להגיד ג'אז על אבישי כהן – ממש לא מדויק. נדייק יותר, כי במקרה של אבישי כהן זה לא רק ענק הקונטרבס, אלא המוסיקה על גווניה ונגניה. נקרא לה: Jazz, Middle-Eastern, Ethnic. הרבה יותר מדויק. ג'אז מתובל. אבישי שר ומנגן לדינו, שירי ארץ ישראל ותיקים, עושה מוסיקה דרום אמריקנית. אקלקטי לאללה. מלודי להפליא.
הקהל בא להצגה. אבישי כהן טריו כבר הצגה משובצת על מפת מוסיקת העולם. הצגה אומר – קונטרבסיסט שמנהל את המוסיקה מכל בחינה – לא רק מוסיקלית. לכהן מניירות של סטאר. הבעות הפנים בנגינה, הביטחון הפנומינלי שתפס, שמגיע עד דברי הקישור. וכמובן העזרים כנגדו: את שי מאסטרו ליד הפסנתר אין צורך להציג. חלק אינטגראלי מאבישי כהן טריו כבר חמש שנים. אבל העילוי החדש יחסית הוא אמיר ברסלר, ילד בן 21 בעמדת התופים. אבישי נותן גם לו "לגנוב" מההצגה כולה. כשאני שומע את ברסלר, האנרגתי והאינטליגנטי, אני נזכר במתופף שהופיע עם השלישייה בעבר – מארק ג'וליאנה. 
הערב הוקדש להשקת Seven Seas, האחרון של כהן. הפתעות: החלפת העמדות בהדרן הלטיני , כאשר אבישי עבר לעמדת הפסנתרן ושי מאסטרו נטל את הקונטרבס. פרט לכך – מופע
די סטנדרטי של כהן עם פיקים, ג'סטות (למשפחה) ללא נגנים אורחים (אפשר היה לרשום חיסורים לאיתמר דוארי בהקשה שהשתתף באלבום האחרון, עמוס הופמן בגיטרה ובעוד), נטו טריו – שזה לא מעט.
השירים הם בסיס יציאה לאלתורים חמים, וירטואוזים ואמוציונאליים. אבישי ניגן מה שהוא מכנה "סטנדרטים ישראלים" – שירים עתיקים כ"עציון גבר", "עלי גבעה" בעל המוטיב הים-תיכוני המובהק. למשפחה הוא הקדיש את שיר הלדינו ששמע בבית מאמו – "אברהם אבינו".
הקטע Seven Seas היה נדמה לי הקטע המקורי המסעיר של הערב, ההמשך לאלבומו Aurora המוסיקה המלודית הקצבית הזו שמזוהה עם סגנונו, העושר שקיים בתלכיד שכהן בנה כדי להוציא מוסיקה שהיא גם ג'אז אבל לא רק. נפתח סטאקטו, במעיון הקפצה של הצלילים, הבליט את התיפוף העשיר של ברסלר, את נגינת הקונטרבס הנפלאה של אבישי בחיבור הנפלא של המלודי והג'אזי, וכשהוא לוקח סולו – נשמע כמו יחידת קצב של איש אחד.
אבל כשהוא מגיע לשירה – זה עולם אחר, סוטה לנתיב סנטימנטאלי שונה לחלוטין, לא רק שיר הלדינו היהודי-ספרדי, אלא גם "אלפונסינה והים" בהדרן. כהן מפתח בשנים האחרונות את הניגודים האלה. מצד אחד נגן דומיננטי רווי המצאות, ניואנסים וציטוטים בנגינה ובאלתור, מצד שני – זמר של רגישויות נוסטלגיות עם נגיעות אתניות.
בסיום סוכריות: Remembering, סמל מסחרי ובבשביל המצב רוח – משהו ברוח הלטינית של Eddi Palmieri, הפסנתרן הפוארטו ריקני. העובדה שהערב נגמר "מהר" אומרת אחת מהשתיים: או שהיה קצר מדי, או שעורר תיאבון לעוד. בשני המקרים – אבישי כהן יוצא נשכר.

צילומים: מרגלית ויוסי חרסונסקי

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. אבישי כהן נתן הופעה מעולה! מאוד התרגשנו באמפי שוני. הוא ללא ספק נגן הקונטרה בס הטוב בעולם! מוסיקאי מחונן, בעל יכולות וירטואוזיות מופלאות וכישרון אדיר!! נכס למדינת ישראל ולעולם הגא'ז בכלל!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן