בקומוניקטים עוד מזכירים שפבלו רוזנברג היה פעם סולן סטלה מאריס. בלטינית – כוכב הים. הכוכב ההוא, המטאלי איננו, נשארה הלטינית. האם הוא מחובר ללטיני הקליל יותר מאשר לרוק הכבד? תקשיבו לשיר הזה, ויש לכם תשובה. לטיני + ים תיכוני.
שיר אהבה, אלא מה. על מה יש לו לשיר. מחאה? הארץ המובטחת? לא בטוח שהכותבים במקור התכוונו לארץ האבות שהובטחה ע"י אלוהי היהודים לעם ישראל באמצעות אברהם אבינו. אבל מה חשוב: העיקר שיש קרן אור שוטפת, כרטיס לגן עדן ואפילו מטפורה– "כמו רקפות פורחות/ מתחת סלע מונח ליבי". כנראה נזכר בשירו של לוין קיפניס "מתחת לסלע צומחת לפלא רקפת נחמדת מאוד" במשמעות של צמח צנוע, ביישן, נחבא.
המוסיקה היגרה לארץ המובטחת. לטינית ים-תיכונית, בתוך עמה-ארצה היא חיה. אלון מוטקין שילב טאר פרסי ובוזוקי. מה עושים עם שירים שנקלטים ומזיזים בשמיעה ראשונה. כלום. תן להם לזרום ללב, להפעיל את האחוריים והרגליים. מי שמאמין שכרטיס לגן עדן שמור בשבילו – עוד יהנה שבעתיים. להיט שיצטרף לנבחרת של פבלו, כנראה לא כשחקן ספסל.

איך שהקיץ בא אליי/ רוצה לחזור אלייך/ קרן אור שוטפת// ומסנוורת את עיניי// ריח של לחם בוקר/ שוב רוצה לחזור אלייך/ בכיס אחד יש מפתח/ בכיס אחר יש תמונה
בדרך שלי עדיין יש דרך/ לך יש את הכל הזמן/ האהבה שם נשארה/ אז איך אמשיך מכאן// ארץ מובטחת ענן מעלינו/ כרטיס לגן עדן
שמור בשבילנו// אחרי השמים יש לי שמים/ לחזור אלייך/ הערב הזה שלי/ וגם אני של עצמי/. אין התחלה לסוף הזה/ מתי אחזור אלייך/ כמו רקפות פורחות/ מתחת סלע מונח לבי