אחרי שספרתי כעשרים פעם "חולם", אני כלל לא בטוח, שאני יודע על מה דויד ברוזה חולם בשגרת חייו. אני גם לא בטוח שהוא יודע. האם חלום הוא הזיה טובה בהקיץ או בריחה מהמציאות? מה שברור הוא – חלום אחד לפחות מתגשם כשהוא מביט לתוך עיניה. נו, מה תגידו? בגילו חוזר הטרובדור לרומנטיקה תמימה. עיניה עושות לו את זה. ה"טרובדוריות" הזו מגיע גם בקו האקוסט פולקי של השיר, כשלעצמו – חלום בעבר, או געגוע לימים שמוסיקה הייתה גיטרה, אקורדים פשוטים ושיר עם אמריקני קטן שנעטף בצליל מיתרים תזמורתי בסיומו.
ככה לא שרים היום? נכון, אבל לא לזלזל בגעגועים. געגועים חוברים גם לצלילי הדז'ה וו המלודיים סטייל "יהיה טוב". ברוזה חולם ומתרפק. לא שיר שמבשר על איזשהו עידן חדש אצלו, ערגת החלום בקווי מתאר ישנים וטובים, אך כבר מאוד לא מפתיעים.
צופה בחדשות /ואני חולם / נוסע בדרכים / ואני חולם / יורד לים אל השקיעה / ואני חולם / ירח מלא עולה / ואני חולם
חולם שחלמתי /חולם שאני חולם / וכשמביט עמוק בעינייך / חלומי אז מתגשם
בחוץ יש מלחמה / ואני חולם /עומד על הבמה /ואני חולם / קונה פרחים ליום שישי / ואני חולם / חולץ בקבוק שמפניה / ואני חולם
החיים עוברים / ואני כמו תלוש מהמציאות / אך כשאני בתוך חלום / הכל עובר ביתר קלות
נשירת העלים בסתיו / ואני חולם / פריחת ההדרים / ואני חולם / שומע בכי של תינוק / ואני חולם / עולה אליך ואני חולם
חולם שחלמתי / חולם שאני חולם / וכשסוף סוף מביט בעינייך / חלומי אז מתגשם
